איגוד אנשי הספר

עמוד הבית של הבלוג

שירלי פינצי לב — Tue, 03 Mar 2026 08:25:16 +0000

עמוד הפתיחה של הבלוג, אולי האב של כל הרשומות הבאות בבלוג?

The post עמוד הבית של הבלוג appeared first on איגוד אנשי הספר.

לוח אירועים

שירלי פינצי לב — Thu, 22 Jan 2026 08:38:26 +0000

The post לוח אירועים appeared first on איגוד אנשי הספר.

איך נתמחר עבודה במקצועות הספר מחוץ לשוק המו"לות המסחרית?

שירלי פינצי לב — Mon, 17 Nov 2025 14:11:41 +0000

מאת יניב פרקש

לפעמים פונים אלינו כדי להתייעץ לגבי תעריפי עריכה, תרגום, הגהה וכן הלאה גם מחוץ לשוק המו"לות המסחרית. קורה גם שבהיעדר מקורות מידע מתאימים יותר, אנשי מקצוע משתמשים בתעריפון האיגוד כבסיס לתעריפים לעבודה עם לקוחות פרטיים, מוסדיים ואחרים, שאינם הוצאות לאור מסחריות. עמוד זה נועד לעזור לכם ולכן – במיוחד מי שהשתלבו במקצועותינו זה מקרוב – לחשוב מחדש (או לראשונה) על תמחור העבודה. הדבר חשוב במיוחד בתקופה שבה מנועי בינה מלאכותית (AI) מחפשים מקורות כאלה לביסוס העצות שהם נותנים ("ג'פטו: כמה לגבות על עריכה לשונית?" – אל תנסו את זה בבית).

הרצון להשתמש בתעריפון האיגוד לכל הפחות כבסיס או כעוגן לתמחור העבודה גם עם לקוחות מחוץ לשוק המו"לות המסחרית הוא מובן – אבל בעייתי. לא בכדי עמוד התעריפון מקפיץ אזהרה בולטת ברגע שנכנסים אליו, כדי להבהיר ש"אין לראות בכתוב בו המלצה בנוגע לתעריפים הראויים לעבודה עם לקוחות פרטיים, הוצאות ספרים בחו"ל וכדומה". הסיבה לכך היא ששוק המו"לות המסחרית בישראל שקוע במשבר ארוך שנים. לא זה המקום לעסוק בגורמים למשבר, אך כתוצאה ממנו יכולות התשלום של המו"לים המסחריים בארץ, לרבות אלה שמאוד היו רוצים לשלם לנו שכר ראוי, מוגבלות ביותר. על כן, מי שנקודת המוצא שלו היא תעריפון האיגוד מעגן את ציפיותיו ההתחלתיות ברף נמוך, רחוק מאוד מן השכר הראוי לאנשי ונשות ספר מנוסים ומקצועיים.

היכן להתחיל, אם כך? מסביבת התעסוקה של כולנו, מסביבת המחירים שכולנו חיים בה, מציפיות הקריירה שלכם; מנתונים ידועים על שכר המינימום, על השכר החציוני במשק ועל השכר השעתי של נותני ונותנות שירותים מיומנים כמו פסיכולוגים, חשמלאים, מעצבי פנים, או מורים פרטיים.

הנה כמה דוגמאות קונקרטיות:

את רוצה להרוויח 12,000 ₪ בחודש (שכר המינימום הוא כ ־6,200 ₪, השכר החציוני לשכיר ב־2024 היה כ־12,000 ₪ ברוטו (לאדם ולא למשרה; לא ניכנס פה להבדלים, אבל השכר למשרה נמוך בכ־10%) והשכר החציוני לשכירה – כ־8,600 ₪ [לא , זו לא טעות]). את מסוגלת לעבוד 6 שעות נטו ביממה (זה נראה מעט מדי? זה לא). את לא רוצה לעבוד בימי שישי, ולכן יש לך כ־22 ימי עבודה או 132 שעות עבודה נטו בחודש. מסקנה: תמחרי שעת עבודה ב־90 ₪ לשעה.
על בסיס הנתונים שלעיל, את מעוניינת להרוויח 15,000 ₪? גְבי 114 ₪ לשעה.
את מסוגלת לעבוד רק 4 שעות נטו ביממה, מוכנה לעבוד בימי שישי (26 ימים בחודש) ושואפת להכנסה חודשית של 10,000 ₪? תמחרי שעת עבודה ב־96 ₪ לשעה.

(הערה: אנחנו מדברים כאן על שעת עבודה נטו ועל יום עבודה שאורכו 6 שעות עבודה נטו; אבל אורך יום עבודה ברוטו יכול להיות גם 8, 10, 12 או 16 שעות – ולכלול לא רק שעות מנוחה ואוכל אלא גם את הזמן המוקדש להוצאת חשבוניות וקבלות, שיווק, התכתבות עם לקוחות, וכיוצא באלה. כעצמאים וכעצמאיות איננו נהנים מהטבות של שכירים, אבל לפחות בתזמון שעות העבודה והמנוחה אנחנו שולטים בדרך כלל בעצמנו.)

העיקרון ברור, אבל נדרש כאן שלב נוסף. הלקוח מבקש עריכה לשונית של מסמך באורך 25,000 מילה, ולך אין מושג כמה שעות נטו תצטרך להקדיש לכך – ועל כן, איך לתמחר את המשימה. כאן אין ברירה אלא לנסות, לטעות ולרכוש ניסיון. אולי תזדקקו ל־100 שעות, אולי ל־200, אולי ל־50. כדאי מאוד שתדעו. כלים כמו טוגל יעזרו לכם לגלות כמה זמן אתם משקיעים במשימות וכמה שעות אתם מסוגלים לעבוד ביממה, ואפילו ימקדו את תשומת הלב שלכם (כי השעון מתקתק ברקע!).

דוגמה:

על סמך עבודות עריכה שונות שביצעת בחצי השנה האחרונה הגעת למסקנה שבשעת עבודה ממוצעת (נטו) אתה מסוגל לבצע עריכה לשונית של 500 מילה. אתה רוצה לתמחר שעת עבודה ב־150 ₪. תצטרך, אם כך, לתמחר מילה ב־30 אג', ואת המסמך השלם, באורך 25,000 מילה – בכ־7,500 ₪.

רוצים להוסיף שעות בלת"מ? זמן פגישות עם הלקוח (ונסיעה הלוך וחזור)? שיחות זום? יודעים שטקסטים מסוג מסוים דורשים מכם 20% יותר השקעה? 20% פחות השקעה? כעת יש לכם בסיס נוח לעבוד איתו.

אתר האיגוד מעמיד לרשותכן טבלאות שיאפשרו לכן לשקלל את התעריף שאתן גובות עם ההֶספק היומי או החודשי שלכן וכך למצוא בקלות את הכנסתכן היומית או החודשית. הטבלאות מקילות גם את ביצוע החישוב ההפוך: הלקוח מציע תעריף X; אני צריך להרוויח Y ביום; כמה שעות אצטרך לעבוד בתעריף הזה? או כמה מהר אצטרך לעבוד? כך קל יותר להחליט אם לקבל עבודה או לדחות אותה, ואם יש טעם לנהל משא ומתן.

החישובים שלעיל מבוססים על המחשבה המופרכת שלפיה ספק שירותים יכול לקבוע את תעריפיו במנותק מתנאי השוק, ממשאבי הלקוחות ומִספָּקים מתחרים – כאילו בכל תעריף שנגדיר לעצמנו נוכל תמיד למלא את מכסת שעות העבודה החודשיות שקבענו לעצמנו: אגבה 500 ₪ לשעת תרגום, אעבוד 132 שעות בחודש ואכניס 66,000 ₪. זה אינו המצב, כמובן. יש לקוחות עם יותר ופחות משאבים, יש חשיבות ליכולות שלכם ולהמלצות שצברתם, יש תקופות שפל וגאות בשוק וכן הלאה. ובכל זאת, חשוב מאוד שתדעו להגיד בעצמכם מה אתם רוצים ולאן אתם שואפים, כי בלי תוכנית כזו תיאלצו לזרום עם השוק ותתקשו לעמוד על שלכם מול לקוחות שמתמקחים (בצדק מבחינתם). הדבר חשוב במיוחד בתחילת הקריירה, שנוטה לקבע שאיפות וציפיות.^[1] אם הסתפקתם בתחילת הדרך ב־70 ₪ לשעה, יהיה לכם קשה מאוד להגיד כעבור שנתיים, חמש, או אפילו עשר – "בעצם אני רוצה להרוויח 300 ₪ לשעה". לעומת זאת, למי שמתחיל מ־120 ₪ לשעה קל יותר להצדיק עלייה ל־250 ₪ (באותו הקשר: כדאי להתרגל להעלות תעריפים מדי שנה. יוקר המחיה כמעט תמיד עולה, ומנגד אתם צוברים ניסיון ומשפרים יכולת, וזמנכם אמור להיעשות יקר יותר).

^[1] התמזל מזלי ולגמרי במקרה התחלתי את קריירת התרגום שלי בעבודה עם שני מוסדות ללא כוונת רווח. לא ידעתי כלום על שוק הספרים ולא היה לי מושג איך לתמחר את העבודה, אבל בהמשך, כשקיבלתי לתרגום ספר מסחרי ראשון, סירבתי להשלים עם המחשבה שאני נדרש להרוויח עכשיו פחות. את דפוס החשיבה הזה, שהתפתח די בטעות, נשאתי איתי אחר כך לכל המשך הקריירה.

The post איך נתמחר עבודה במקצועות הספר מחוץ לשוק המו"לות המסחרית? appeared first on איגוד אנשי הספר.

סדנת מיטוב העבודה עם וורד

שירלי פינצי לב — Wed, 26 Mar 2025 13:26:45 +0000

ב־20.2.25 קיים איגוד אנשי הספר סדנה למיטוב העבודה עם תוכנת וורד, שאותה העבירה נילי גור אריה. בסדנה, שהתקיימה בתל אביב, השתתפו 15 אנשי מקצועות הספר שהעמיקו את היכרותם עם כלים שימושיים בתוכנה.

אחת המשתתפות בסדנה הייתה חברת האיגוד שירי צוק, וכך היא מספרת:

אחד הדברים השנואים עליי הוא לראות הודעה על סדנה, לנסות להירשם, ולגלות כבר שהסדנה מלאה. הפומו שלי מתפרץ, ואני יודעת שזו הסדנה שהייתה אמורה לשפר את חיי, ועכשיו, רק כי לא שמתי לב להודעות, היא לא. ככה שכשנרשמתי לסדנת מיטוב העבודה עם וורד של נילי גור אריה (Nili Gur Arye) שהוצעה על ידי ארגון אנשי הספר, כבר נתתי לעצמי כוכב זהב על זה שהספקתי להירשם בזמן, וזה היה רק הכוכב הראשון.
מטרת הסדנה הייתה להפיק מהוורד שלנו את כל מה שאפשר, ומתברר שאפשר לא מעט. אפשר לעצב סגנונות חדשים, וכך לשנות את כל הכותרות (או הפסקאות או הערות השוליים) בלחיצה אחרת, ולא לעבור כותרת כותרת; אפשר למצוא את כל הביטויים שמכילים אותיות באנגלית או את כל אלה שמכילים מספרים, במקום לחפש אותם אחד אחד; אפשר ליצור תוכן עניינים ברגע, והאמיצים.ות מביניכם בעלי הדרישות המתוחכמות יותר, יוכלו גם לכתוב מאקרו לוורד שיעשה דברים הרבה יותר מסובכים, או להיעזר ב AI שיכתוב לנו כזה, או לכתוב לנילי הודעת הצילו, גם חודש אחרי הסדנה, והיא תעזור.
אז המון תודה לאיגוד ולנילי שחסכו לי זמן ועצבים (שאני מבזבזת אחר כך בלי חשבון בפייסבוק), וניפגש בסדנאות הבאות.

שימו לב: בעקבות השאלות הרבות שראינו שממשיכות לצוץ בעקבות הסדנה, החלטנו להציע לחברי האיגוד שירות מיוחד ללא תשלום, המאפשר להיוועץ בנילי גור אריה בנוגע לסוגיות שונות הקשורות לעבודה עם וורד באמצעות העלאת שאלות בקבוצה ייעודית בווטסאפ.

אם אתם מעוניינים להשתתף בקבוצה זו, כתבו אלינו בווטסאפ ל-0547482029

The post סדנת מיטוב העבודה עם וורד appeared first on איגוד אנשי הספר.

תוצאות סקר תעריפים ותנאי תשלום 2024

שירלי פינצי לב — Sun, 09 Feb 2025 11:59:00 +0000

סקר התעריפים ותנאי התשלום של איגוד אנשי הספר פורסם לאחרונה בקיץ 2022, על סמך נתונים שנאספו במשך כשנה. בראשית 2023 השקנו תעריפון חדש, ובינו לבין השנה הסוערת שעברה עלינו, והשנה הסוערת שאחריה, נמנענו מעריכת סקר נוסף. שבנו לאסוף נתונים רק באוקטובר 2024.

הסקר הנוכחי מרכז 98 טפסים (רשומות עבודה) שהגישו 33 משיבים בלבד ומתייחסים ל־28 הוצאות מסחריות.

הסקר המלא פתוח לצפייה לחברי איגוד אנשי הספר בלבד.

יש להתחבר תחילה לאתר באמצעות שם משתמש וסיסמה כאן: https://bookunion.org.il/wp-login.php

סיכום תוצאות סקר תעריפים ותנאי תשלום 2024

The post תוצאות סקר תעריפים ותנאי תשלום 2024 appeared first on איגוד אנשי הספר.

סדנת AI למתרגמים ועורכות

שירלי פינצי לב — Mon, 27 Jan 2025 08:02:11 +0000

ב־23.1.25 ערך איגוד אנשי הספר סדנת AI מעשית לחברי האיגוד. את הסדנה העבירה נעמי כרמי, במפגש פנים אל פנים ברמת גן והשתתפו בו שישה עשר אנשי ספר.

ענבל שגיב נקדימון, חברת האיגוד, התנסתה בסדנה וכך היא מדווחת:

תחשבו שיושב איתכם שולייה צעיר ולהוט לעזור, בן עשרה נבון אבל חסר ניסיון וידע. אם תסבירו לו בפרוטרוט מה אתם צריכים ממנו, הוא יעשה עבורכם את החלק המשעמם והמייגע של חיפוש ועיבוד המידע.

זה (פחות או יותר) חלק ממה שהסבירה לנו נעמי כרמי (Naomi Karmi) המצוינת בסדנת עבודה עם AI שהעבירה מטעם איגוד אנשי הספר.

לפחות לתקופה הקרובה, לדבריה (ולהרגשתי), יש עדיין מקום למתרגמות מנוסות וחכמות שידעו לרתום את הכלים החדשים לצורך עבודה יעילה ומהירה יותר.

הכרנו כמה מהבינות והיכולות השונות שלהן (כי אין אחת שעושה הכול בצורה הטובה ביותר). התנסינו בניסוח פרומפטים שידרבנו אותן לתת לנו את התשובה המתאימה ביותר (למשל לנסח שאלה בצורה ברורה ומפורטת וגם לבקש תשובות של מומחים, ולא את אלה שכולם יודעים).

ועוד טיפים חשובים – לנהל עם הבינה דו-שיח שימשיך מעבר לתשובה הראשונה, לצורך העמקה, אבל לא אחרי התשובה הרביעית, כדי לא לבזבז זמן על מה שהיא לא יודעת לעשות.

תודה לאיגוד על הסדנה החשובה ועל התרומה לרווחה ולמקצועיות של נשות ואנשי הספר.

אנחנו מודים לנעמי כרמי על הסדנה המעולה שנתנה לנו כלים מעשיים לשימוש מידי בעבודה וחושבים כבר על הסדנאות המקצועיות הבאות, בין אם ב-AI או בתחומים אחרים.

בחודש הבא (20.2.25) מתוכננת סדנת וורד עם דגש מיוחד על עריכה, גם היא פנים אל פנים.

אנו מזכירים שהגיעה העת לחדש את החברות באיגוד אנשי הספר – חידוש החברות נחוץ כדי שנוכל להמשיך בפעילות האיגוד.

צילומים: מור רוזנפלד

The post סדנת AI למתרגמים ועורכות appeared first on איגוד אנשי הספר.

הרצאה: הדיאלוג הספרותי המתורגם – מי תגלה שמרנות רבה יותר, המתרגמת או העורכת?

שירלי פינצי לב — Fri, 20 Dec 2024 07:11:47 +0000

המתרגמת, העורכת והחוקרת ד"ר נועה מרום צדוק הרצתה לחברות וחברי האיגוד על אחד מהנושאים שחקרה בעבודת הדוקטורט שלה.

כותרת ההרצאה היא: הדיאלוג הספרותי המתורגם – מי תגלה שמרנות רבה יותר, המתרגמת או העורכת?

תרגום שפה דבורה הוא אחד האתגרים הקשים ביותר בפניהם ניצבים מתרגמי ספרות לעברית. רוב המתרגמים והעורכים בימינו מצהירים ששיקולי אותנטיות של הטקסט בעברית גוברת מבחינתם על התקינות הלשונית. ועם זאת מגלה המחקר שמתרגמות נוטות להגביה את המשלב ודווקא עורכות נכונות יותר להוריד אותו.

ההרצאה הועברה ב-19.12.24 וההקלטה המלאה זמינה בעמוד הסגור לחברי וחברות האיגוד בלבד.

כדי לצפות בהרצאה יש להתחבר תחילה לאתר האיגוד בקישור הבא: https://bookunion.org.il/wp-login.php

הקלטת ההרצאה נמצאת כאן.

במקרה של קושי לצפות בהקלטה אנא בדקו תחילה כאן שאתם אכן מחוברים לאתר.

The post הרצאה: הדיאלוג הספרותי המתורגם – מי תגלה שמרנות רבה יותר, המתרגמת או העורכת? appeared first on איגוד אנשי הספר.

עצות מעשיות לאנשי ספר מתחילים

שירלי פינצי לב — Mon, 30 Sep 2024 20:02:14 +0000

מזל טוב! שנים חלמת לעבוד על ספר, וסוף-סוף חלומך התגשם. קיבלת לידך ספר לתרגום, עריכה, הגהה, לקטורה או ניקוד, אבל לא ברור לך כמה כסף סביר לקבל תמורת העבודה הנדרשת, מתי הגיוני לצפות לתשלום וכיצד בכלל הוא יתבצע. במיוחד בעבורך הכנו רשימה של נושאים שכדאי לתת עליהם את הדעת כשעובדים בשוק הספרים, ועצות כיצד להימנע ככל האפשר ממצבים בעייתיים האופייניים לתחום.

הקדמה: שוק הספרים הישראלי

שוק ספרי הקריאה הישראלי קטן מאוד, בשל קוטנה של האוכלוסייה הדוברת וקוראת עברית. פרט לכך, בתהליך הדרגתי וארוך שנים, הולך ומתמעט מספר שעות הפנאי המוקדשות לקריאה. המשמעות היא שפועלות בשוק הוצאות ספרים לא רבות, שהיקף העבודה בו אינו גדול ושהמשאבים העומדים לרשות ההוצאות מדולדלים למדי. מנגד, אנשי מקצוע רבים עדיין מעוניינים לעבוד בשוק זה ומדי שנה מצטרפים אליהם עוד עורכים, מתרגמות, מגיהים ולקטוריות. כתוצאה מכך, הוצאות הספרים חופשיות במידה רבה להכתיב את תנאי העבודה.

מצב זה מקשה במיוחד על מי שעושים את צעדיהם הראשונים בשוק. ראשית, לרוב הוצאות הספרים כבר יש מאגר מבוסס למדי של אנשי מקצוע שהן רגילות ואוהבות לעבוד איתם. שנית, חוסר האיזון בין הביקוש להיצע בתחום יוצר כר נרחב לניצול של אלה ששואפים לקבל הזדמנות לעבוד בו.

נורת אזהרה: מודעה או פוסט חיפוש אנשי ספר לעבודה בהוצאת ספרים הם דבר בלתי שכיח. אם נתקלתם במודעה או בפוסט כאלה, היו זהירים – ייתכן שהם מעידים על תנאי עבודה נצלניים ומחפירים במיוחד, בפרט בנוגע לגובה התשלום.

עבודה עם לקוחות לעומת עבודה עם מעסיקים

לאלה מכם שאינם רגילים להיות עצמאים, חשוב להבין שהוצאות הספרים הן לקוחות ולא מעסיקים. למעמד זה יש כמה השלכות על אופן העבודה איתן:

ההוצאות אינן יכולות להורות לכם מה לעשות, אלא רק להציע הצעה שאתם, כספקים, יכולים לקבל או לדחות.
אין להוצאות שום מחויבות להעניק לכם רצף עבודה או תנאים סוציאליים.
מנגד, הוצאות גם אינן יכולות לאסור עליכם לעבוד במקביל עם הוצאות אחרות.

התקשרות עם לקוחות

בכל התקשרות עם לקוחות (הוצאות לאור וגם סוגים אחרים של לקוחות), מומלץ בחום לעבוד לפי חוזה מסודר, המפרט בכתב את כל התנאים המוסכמים. דוגמאות לחוזים בתחומי הספר השונים ניתן למצוא כאן.

גם אם מסיבה כלשהי אינכם עובדים על פי חוזה מסודר, חשוב להקפיד על תיעוד כתוב כלשהו – ולו בהודעת אימייל או ווטסאפ – של כל התנאים המוסכמים, לרבות: מה בדיוק כוללת העבודה ומהם מועד ההגשה, התעריף, צורת החישוב של התעריף (עם או בלי רווחים), מספר התשלומים ומועדיהם ואופן התשלום. תיעוד כזה מקשה על לקוחות להתנער ממחויבותם והוא יכול לשמש ראיה במקרי מחלוקת, ובייחוד במקרים (הנדירים, יש לומר) שבהם עולה הצורך לפנות לערכאות משפטיות.

כדאי לציין גם כיצד תקבלו לידיכם את הטקסטים לעבודה, כדי לא לגלות שאתם נדרשים להגיע פיזית אל בית ההוצאה, ואף יותר מפעם אחת, כדי לקבל ולהחזיר ספרים ותדפיסים.

לעורכות ולעורכים מומלץ במיוחד לבדוק היטב מה כוללת העבודה. לעיתים העבודה מתוארת ומתומחרת כ"התקנה" או כהגהה ראשונה (כלומר הגהת קובץ לא־מעומד, כניגוד להגהה שנייה, הגהה של הטקסט המעומד). במצב כזה כדאי מאוד לוודא שהטקסט עבר עריכת לשון, שאם לא כן, המשימה הזאת עלולה ליפול בפועל על כתפיכם – ללא תשלום מתאים.

מאותה סיבה, כדאי תמיד לראות את הטקסט או לפחות דוגמה ממנו לפני סיכום על מחיר או על מסגרת זמן לעבודה.

נורת אזהרה: התעקשות של הוצאה על סיכום בעל פה בלבד היא נורה אדומה מהבהבת. מוטב להימנע מעבודה עם הוצאה כזאת.

כדי להימנע ממצבים הדורשים טיפול משפטי, מומלץ לוודא מראש שההוצאה שאתם עובדים איתה ידועה במוסר תשלומים הוגן. אם אינכם מכירים את ההוצאה המדוברת ו/או ברצונכם להתייעץ, אתם מוזמנים לכתוב לנו לכתובת igud.anshei.sefer@gmail.com.

אם אתרע מזלכם ולא קיבלתם את התשלום המגיע לכם, תוכלו להיעזר במאמרה של עו"ד יעל סגל מה עושים כשלקוח לא משלם.

חישוב התשלום

תשלום על עבודת תרגום, עריכה או הגהה של ספרים נעשה באופן שונה מאשר תשלום על סוגים רבים אחרים של עבודה. בדרך כלל, הסכום המדויק שישולם על העבודה בכללותה אינו ננקב בשלב ההסכם. בחוזה יפורט על פי רוב תעריף עבודה שאיננו שעתי, יומי או חודשי, אלא הוא מבוסס על תשלום ליחידת טקסט.*

הוצאות הספרים בארץ נוהגות לחשב תעריפי עבודה לספרי פרוזה ועיון** על פי יחידת טקסט הנקראת גיליון דפוס (ג"ד), שכוללת 24,000 תווים (כ-4,000 מילים בעברית). בספר ממוצע יש כ-15 גיליונות דפוס.

שימו לב שקיימות שתי שיטות לחישוב התשלום – לפי מספר התווים עם רווחים (spaces) ולפי מספר התווים בלי רווחים. את ההבדל בין שני הנתונים אפשר לראות בקלות בספירת המילים של כל תוכנה לעיבוד תמלילים.

למשל בגוגל דוקס (ctrl+shirt+C):

או בוורד (ctrl+shift+G):

ההבדל בין צורות החישוב גדול למדי, ותשלום על טקסט ללא רווחים יהיה נמוך בכ-18% מתשלום על טקסט עם רווחים.

רוב הוצאות הספרים בארץ משלמות לפי חישוב הכולל רווחים, אך חלקן דבקות עדיין בשיטה הישנה של חישוב שאינו כולל רווחים (ולפעמים אף מחשבות ממוצע בין מספר התווים עם רווחים ובלי רווחים). מנהג זה משמש במקרים רבים להסוואת תעריפים נמוכים מאחורי מספר שנשמע גבוה יותר. המלצתנו היא להתעקש על תשלום לפי חישוב הכולל רווחים, ובכל מקרה לחשב מראש, באופן מדויק ככל האפשר, את משמעות התעריף המוצע מבחינת התשלום שתקבלו על העבודה כולה.

טיפ: לפעמים קל יותר לשכנע הוצאה לשלם תעריף עם רווחים אחרי שהציעה תשלום בלי רווחים מאשר להוסיף אחוזים בודדים לתעריף המוצע. לכן מומלץ לפתוח את המו"מ בסוגיית הרווחים.

נורת אזהרה: ישנן הוצאות המשלמות על תרגום, עריכה או הגהה תעריף אחיד לכל ספר, ללא קשר לאורכו. הסדרים כאלה מסווים לעיתים קרובות תעריפים נמוכים במיוחד, וגם כשהם מלוּוים בהתחייבות לאספקת עבודה שוטפת, מומלץ לבדוק איזו הכנסה חודשית הם יבטיחו לכם בפועל.***

* התעריף על תרגום מתייחס לרוב ליחידת טקסט בשפת היעד, כלומר עברית. מאחר שהעברית נוטה להיות חסכנית יותר במילים ובתווים מאשר רוב השפות האירופיות, תשלום לפי מספר התווים בטקסט המתורגם יהיה נמוך יותר מאשר תשלום לפי הטקסט המקורי.

** בעבודה על ספרי פעוטות (picture books), שירה, בישול ועוד, וכן בתחומי הלקטורה והניקוד, התנאים עשויים להיות שונים. אם אינכם בטוחים שהתנאים המוצעים לכם סבירים והוגנים, אתם מוזמנים לפנות אלינו להתייעצות.

*** בתחום הלקטורה מקובל לשלם תשלום אחיד לכל ספר, אבל תעריפון האיגוד מבחין בין ספרים קצרים וממוצעים באורכם לבין ספרים ארוכים במיוחד.

תשלום על שירותים נוספים

לפעמים, במיוחד אם אתם בעלי מקצוע חדשים בתחום או שאתם מתחילים התקשרות עם הוצאה שלא עבדתם איתה בעבר, תידרשו לספק דוגמת עבודה.

אנחנו ממליצים שאורך דוגמת תרגום לא יעלה על עמוד אחד. במקרים מיוחדים ניתן לספק דוגמה של שניים-שלושה עמודים, אך אל תסכימו ליותר מזה. אם אורך הדוגמה חורג מהיקף זה, מומלץ מאוד לדרוש עליה תשלום, שיקוזז בסופו של דבר מהתשלום הכולל אם תקבלו את הספר. על עבודה קצרה כזו מקובל לדרוש תשלום מינימום (על פי המודל של "תשלום על בדיקה" או "תשלום על ביקור" בתחומים אחרים).

מנהג מקובל בתחום הוא להחזיר את הטקסט למתרגמות ולעורכות לסבבי תיקונים והתייעצויות בתום העבודה. בשוק הספרים הישראלי לא מקובל לשלם תשלום נוסף על סבבים אלה, אף שהם עשויים לדרוש בין יום לשבוע עבודה נוספים; לכן יש להביא אותם בחשבון בשלב המשא ומתן על התעריף ליחידת טקסט. רצוי לוודא שקיימת התייחסות מפורשת לסבבים כאלה בחוזה החתום או בתקשורת הכתובה. סוגיה זו חשובה גם מסיבה נוספת: אם ברצונכם לוודא שהטקסט שטיפלתם בו זכה לטיפול נכון בעיניכם גם בשלבים הבאים, כדאי לומר להוצאה בבהירות שאתם מעוניינים לעשות זאת. כך – יש לקוות – תסייעו להעניק לטקסט טיפול אופטימלי ותימנעו מעוגמת נפש.

לפעמים תפנה אליכם הוצאת הספרים זמן רב אחרי תום העבודה ותבקש שתתרגמו או תערכו גם את גב הספר, מידע על המחבר וכולי. גם על משימה זו ראוי לדרוש ולקבל תשלום נוסף.

גובה התשלום

רוב ההוצאות הפונות לאנשי מקצוע – ובפרט לאנשי מקצוע חדשים – מציינות מראש מה התעריף שהן מציעות, ורק לעיתים נדירות מתעניינות ביוזמתן מה התעריפים שבהם עובדים אנשי המקצוע הללו.

על פי רוב, ההוצאות אינן משלמות תעריפים גבוהים יותר על ספרים קשים במיוחד, כגון ספרים המצריכים עבודת תחקיר רבה, ספרים הכתובים בשפה מורכבת ועשירה, ספרים הדורשים יצירתיות יוצאת דופן או ספרים שהעבודה עליהם מציבה אתגרים אחרים.

לעומת זאת, הוצאות רבות כן משלמות תעריפים גבוהים יותר על תרגום ועריכת תרגום משפות שאינן אנגלית ועל תרגום ועריכה של ספרי עיון. לכן, אם אתם עובדים על ספרים כאלה, ודאו שהתעריפים שאתם מקבלים הם בהתאם.

גובה התעריפים במקצועות הספר הוא נושא כאוב גם לאנשי מקצוע ותיקים. בסוף שנת 2022 גיבש איגוד אנשי הספר תעריפון שמטרתו לגשר בין התעריפים הנמוכים מאוד הנהוגים בתחום לבין תעריפי העבודה המקובלים בשוק הפרטי, תוך שהוא מביא בחשבון גם את תנאי השוק הקשים וגם את הצרכים והיכולות של אנשי ונשות המקצוע. למרבה הצער, למרות מאמצינו, התעריפים המקובלים בשוק כיום הם לרוב עדיין נמוכים בהרבה מאלה המופיעים בתעריפון. בכל זאת, חשוב מאוד שתוודאו שלא מציעים לכם תעריפים מחפירים במיוחד, המנצלים את חוסר היכרותכם עם השוק. אם אינכם בטוחים מה התעריפים הנהוגים בשוק כרגע, אתם מוזמנים לכתוב לנו באימייל igud.anshei.sefer@gmail.com ולהתייעץ. מומלץ גם להיוועץ בניתוח הרגישות שמוּצע באתר האיגוד, כדי להבין איזו הכנסה חודשית תשיגו בעבודה בתעריף נתון. עוד מומלץ להיעזר בכלים כמו טוגל, שיאפשרו לכם לעקוב אחר זמן עבודתכם וכך להעריך את ההספק שלכם.

פרט לתשלום הכספי, הוצאות לאור נוהגות לתת לאנשי ונשות המקצוע עותקים אחדים מהספרים שעליהם עבדו. בתעריפון תראו כמה עותקים אתם יכולים לצפות לקבל בכל סוג של עבודה. לצערנו, גם כאן הוצאות רבות בוחרות לקפח את אנשי המקצוע ולתת להם הרבה פחות עותקים מן המקובל, אף שמבחינתן מדובר בהטבה שעלותה נמוכה מאוד.

מועד התשלום

לפי חוק מוסר התשלומים שנחקק בפברואר 2017, מועד התשלום המאוחר ביותר "בין עוסקים" אמור להיות שוטף + 45 (כלומר, בתוך 45 יום מתום החודש שבו יצאה דרישת התשלום), אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות.

בפועל, ישנן כמה וכמה הוצאות ספרים המשלמות לפי שוטף + 60 ואף יותר.

חשוב לציין שברוב הוצאות הספרים התשלום המלא נעשה עם הגשת הספר כולו. עם זאת, יש הוצאות שיסכימו לשלם בכמה תשלומים, שיתחילו במהלך העבודה, אם תבקשו זאת, גם אם לא יציעו את הדבר מיוזמתן. לכן מומלץ מאוד לבקש זאת, במיוחד בספרים שמשך העבודה עליהם עולה על חודש-חודשיים.

שימו לב שעל פי חוק, הוצאות ספרים אינן רשאיות לדרוש מכן חשבונית מס לפני התשלום, אלא רק אחריו. כדי לקבל תשלום יש להוציא, אם כך, דרישת תשלום בלבד. הדרך הנוחה ביותר לעשות זאת היא באמצעות פלטפורמות שונות לניהול עסקים כדוגמת חשבונית ירוקה, ריווחית או icount.

נורת אזהרה: סעיפים המאפשרים להוצאה "להעניש" את העוסק לפי שיקול דעתה השרירותי על עבודה שלא התבצעה בעיניה כיאות הם נורת אזהרה מהבהבת. חשוב להקפיד שההסכם הכתוב יציין בבירור שהתנאי היחיד לתשלום הוא הגשת העבודה עצמה – לא מועד יציאת הספר לאור או מידת שביעות הרצון של מזמיני העבודה מהתוצאה הסופית.

אופן התשלום

רוב הוצאות הספרים הפועלות בשוק הספרים הישראלי כיום משלמות בהעברה בנקאית, אולם ישנן הוצאות ספרים שממשיכות גם בימים אלה לשלם בצ'קים. השימוש בצ'קים עשוי לעכב את התשלום עוד יותר ופותח פתח לדחיות נוספות על ידי הבטחות ש"הצ'ק כבר בדואר" או בקשות שתבואו בעצמכם לאסוף את התשלום.

מומלץ מאוד לסכם מראש על תשלום בהעברה בנקאית, ואם הדבר אינו מתאפשר – לדאוג לקבל לידיכם צ'קים דחויים כדי לא לגלות בדיעבד שהתשלום מתעכב.

טיפים נוספים

מניסיוננו, אף שהוצאות רבות אומרות לאנשי מקצוע שהתנאים שהן מציעות הן "מה שיש", אין זה מדויק. סקרים שערכנו העלו שאותן הוצאות מציעות לאנשי מקצוע שונים תעריפים שונים, תנאי תשלום שונים ומועדי תשלום שונים, ואף משתמשות בעבודתן איתם בצורות חישוב שונות. לכן כדאי מאוד לא לראות בתכתיבי ההוצאות גזירת גורל, אלא לנסות לשאת ולתת איתן על תנאי העבודה שלכם.

מתרגמים, עורכות, מגיהים ולקטוריות רבים הנמצאים בראשית דרכם המקצועית מוצאים את עצמם מסכימים לתנאים גרועים כדי "להכניס את הרגל בדלת". במקרים כאלה מומלץ מאוד להגיע לסיכום מפורט בכתב על שיפור משמעותי בתנאים בספר או בספרים הבאים.

ודבר אחרון: הביאו בחשבון שבתחילת הדרך הגיוני שתהיו איטיים יותר ושהתעריפים שיוצעו לכם יהיו נמוכים יותר. אך זכרו שבטווח הארוך, העבודה אמורה לאפשר לכם להתפרנס ממנה. אם התעריפים ותנאי העבודה המוצעים לכם אינם מאפשרים לכם להתקרב לפרנסה מתקבלת על הדעת, מוטב שתשקלו מחדש את המשך דרככם.

The post עצות מעשיות לאנשי ספר מתחילים appeared first on איגוד אנשי הספר.

פרוטוקול האספה הכללית – 2024

שירלי פינצי לב — Sun, 07 Jul 2024 07:04:31 +0000

האספה נערכה בזום.

תאריך האספה: 18 ביוני 2024

מספר חברי האיגוד ביום האספה: 151

מספר חברי האיגוד הנוכחים: 21

האספה הראשונה נפתחה בשעה 18:30

האספה הנדחית נפתחה בשעה 19:30

נושאים מנהלתיים

ליו"ר האספה נבחרה: חמוטל ילין

למזכירת האספה נבחרה: דיטה גוטמן

ועדת הביקורת המליצה לאשר את הדוח הכספי על 2023.

האספה אישרה את הדוח הכספי על 2023.

האספה אישרה את הדוח מילולי על פעילות האיגוד ב-2023.

החלטות

ליו"ר ועד איגוד אנשי הספר נבחרה: חמוטל ילין

לחברות בוועד איגוד אנשי הספר נבחרו: מור רוזנפלד, שירלי פינצי לב, שלומית עוזיאל, יניב פרקש

למורשי חתימה בחשבון הבנק של האיגוד נבחרו: חמוטל ילין, ינון קחטן

לוועדת הביקורת נבחרו: דיטה גוטמן, אדם וייס

דיון

יו"ר וחברות וחברי הוועד דיווחו על פעילות האיגוד ב-2023.

חמוטל ילין: הפעילות בסוף שנת 2023 ושנת 2024 עמדה בסימן מלחמת 7 באוקטובר. הפעילות בענף הספרים ירדה ועבודות נדחו או הוקפאו.

לאור זאת, לאחר מעבר לדמי חברות שנתיים באיגוד בשנת 2023, הוחלט לוותר השנה על גביית דמי חבר לאיגוד.

נמשכה פעילות האיגוד בנושאים:

שיפור התעריפים ותנאי העבודה
גיוס חברים נוספים לאיגוד
הרצאות לסטודנטים במגמות תרגום ועריכה לקראת הכניסה לשוק העבודה.
מאבק למתן קרדיט למתרגמות ועורכים בכל פרסום בדפוס, בתקשורת וברשתות.

יניב פרקש: נערכו סקרים בנושא התעריפים המוצעים לבעלי מקצועות הספר לאחר יציאת התעריפון החדש. אין שיפור משמעותי, אבל כן נרשם שיפור קל.

כתבנו מכתב נוסף לממונה על התחרות, שעליו גם היה דיווח בתקשורת. בסופו של דבר קיבלנו תשובה שאין מספיק מידע כדי לפעול.

פנינו לשר התרבות ועוד גורמים במערכת הפוליטית. נערך מפגש אחד עם עוזר שר התרבות.

נציג מטעמנו השתתף בדיון בוועדת המדע וטכנולוגיה של הכנסת (בראשות איימן עודה) בנושא קריאת ספרים בעידן הדיגיטלי.

שירלי פינצי לב: הפרס למתרגמת מתחילה ע"ש סוניה ברשילון הוענק השנה זו הפעם השלישית, באיחור מה בשל הנסיבות בארץ.

ביוני התקיימה סדנת ממוקיו לחברי האיגוד.

שלומית עוזיאל: גם השנה נעזרנו ביח"צנית כדי להביא את חשיבות עבודתנו ואת תנאיה הבעייתיים לידיעת הציבור. חברי הוועד התראיינו בכמה ערוצי תקשורת וביוני יצאנו בשני קמפיינים של מחאה על גובה התעריפים המשולמים לנו.

תוכניות והצעות לפעילות ב-2024-2025

המשך הפעילות בנושא מיפוי המצב הנוכחי של העבודה במקצועות הספר, שיפור התעריפים ותנאי העבודה, מתן קרדיטים, הרצאות לסטודנטים לתרגום ולעריכה, מתן הפרס למתרגמת מתחילה, חיזוק הקשרים עם ההוצאות, גיוס חברים נוספים
שיפוץ האתר והרחבתו כך שיכלול גם מיני-אתרים של חברי האיגוד
ייזום עבודה משותפת עם גורמים אחרים בשוק הספרים, כגון הוצאות, חנויות ספרים, ספריות ועוד, כדי להגדיל את מעגל הקוראים, בעיקר עידוד הקריאה בקרב ילדים ובני נוער על-ידי פעילויות במערכת החינוך, מתן שוברי מתנה ייעודים ועוד.
ארגון הרצאות והשתלמויות נוספות לחברי האיגוד, עם דגש על נושא AI.

אסף ברטוב מתנדב ליצור קשר עם מומחי AI

אדם וייס ממליץ על פנייה לנילי גור אריה בנושא כלים לעבודה עם וורד

דיטה גוטמן מציעה לפנות לבלשן פרופ' רוני קציר להרצאה בנושא AI.

The post פרוטוקול האספה הכללית – 2024 appeared first on איגוד אנשי הספר.

נציגנו בכנסת: יניב פרקש בוועדה בנושא קריאת ספרים

שירלי פינצי לב — Sun, 02 Jul 2023 07:04:53 +0000

סיכום ישיבה בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת 26.6.23

ישיבה בנושא קריאת ספרים בעידן הדיגיטלי

ב-26 ביוני התקיימה בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשותו של ח"כ איימן עודה, ישיבה שעסקה ב"קריאת ספרים בעידן הדיגיטלי". איגוד אנשי הספר הוזמן לשלוח נציג.ה, ויחד איתי הגיעו א.נשים ממשרד התרבות, משרד החינוך, המועצה לספריות ציבוריות, אגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל, התאחדות המו"לים, איגוד מנהלי הספריות הציבוריות, הספרייה הלאומית, מרכז הספר והספריות ופרויקט בן-יהודה.

זו הפעם הראשונה שבה הוזמן איגוד אנשי הספר לכנסת, ולכן שמחנו במיוחד להשתתף.

הישיבה נפתחה בהרצאה קצרה מאת פרופ' ציפי הורוביץ קראוס, חוקרת מוח מן הטכניון, שעסקה בהשפעת החשיפה המוגברת למסכים בשנות הילדות המוקדמת על התפתחות המוח (בהקשר זה ראו גם ראיון שהתקיים עם פרופ' הורוביץ קראוס בעיתון הארץ לפני כשנתיים).

בהמשך הדיון דיברו המוזמנים השונים על תוכניות שונות לעידוד הקריאה מתוך הכרה בכך שעובדתית כמות הקריאה לשם הנאה אכן יורדת.

נציגנו בישיבה, חבר הוועד יניב פרקש, הציג בדבריו מאמר שפרסמנו לפני שבועיים בעיתון כלכליסט, ששאב השראה ממדיניות התמיכה בתחומי התרבות השונים בכמה ממדינות אירופה. צרפת, ספרד ואיטליה מחלקות שלושתן "כרטיסי תרבות" לבני נוער שיכולים לשמש אותם לרכישת ספרים, כרטיסים לתיאטרון ולקולנוע, מוזיקה ועוד. שם מדובר למעשה בהזרמה ישירה של מאות מיליונים לצריכה של תרבות, מתוך הכרה ברורה בחשיבות התחום לרווחת האזרחים. בארץ, לעומת זאת, כלל ההשקעה בתחום הספרות, על פי נתוני משרד התרבות, מסתכמת בכ-20 מיליון ₪ בלבד. ישראל משקיעה אמנם סכומים נכבדים בהרבה בתחומים אחרים של התרבות – בתמיכות בקולנוע ובתיאטרון, למשל. אבל שם הסבסוד הוא של היצירה. הרעיון של תמיכה ישירה בצריכה חשוב במיוחד בתחום הקריאה, משום שהוא יכול להרוג שתי ציפורים באבן אחת: לא רק לבלום את המגמה המתמשכת של ירידת הקריאה אלא גם לסייע בשיפור הביצועים של תלמידי ישראל במבחני האוריינות הבינלאומיים. תמיכה ישירה של המדינה עשויה כמובן לשפר גם את מצבה של המו"לות הישראלית, שעברה במידה רבה למודל של מכירת שירותי הוצאה לסופרות וסופרים במקום מכירת ספרים לקוראים.

לסיכום הישיבה הודיע ח"כ עודה על כוונתו לכנס ישיבת המשך אחרי פגרת הקיץ של הכנסת, שבה יידונו צעדים קונקרטיים לעידוד הקריאה.

איגוד אנשי הספר רואה חשיבות רבה בהגדלת שוק הספרים בארץ, שהיא מפתח משמעותי לשיפור תנאי העבודה שלנו. מדובר אמנם בהתפתחות שאין ביכולתנו לקדם בעצמנו, אבל בדיוק לשם כך חשובים שיתופי פעולה עם בעלי עניין אחרים וחזקים יותר בשוק – מהוצאות דרך חנויות ועד לממשלה.

קרדיט לסרטון: ארכיון ערוץ הכנסת.

The post נציגנו בכנסת: יניב פרקש בוועדה בנושא קריאת ספרים appeared first on איגוד אנשי הספר.