הפינה "המתרגם, העורכת וארון הספרים" מציגה אנשי ספר לצד המדפים או הכונניות המכילים את הספרים שהם עבדו עליהם.
ראשון תומר בן אהרון – מתרגם מאנגלית, פרסית וצרפתית – מספר על כמה מרגעי המפתח בקריירה שלו כמתרגם ספרות.
ראשון תומר בן אהרון – מתרגם מאנגלית, פרסית וצרפתית – מספר על כמה מרגעי המפתח בקריירה שלו כמתרגם ספרות.
ותודה מיוחדת לעירית לוריא, האחראית על הוצאת הפינה הזאת לפועל.
על כמה ספרים עבדתי
כאן בתמונה [במדף העליון] יש בערך 40 ספרים, אבל אני מתאר לעצמי שבפועל עבדתי על יותר מחמישים (יש ספרים שעדיין לא ראו אור, למשל). ויש גם כמה ספרים שהייתי עורך התרגום שלהם.
אחד הספרים הראשונים שעבדתי עליהם
הספר הראשון שתרגמתי הוא "הטבח" מאת הארי קרסינג – מעשייה מעט מרושעת שצברה לא מעט פופולריות. יש לי כמה יצירות די מוזרות ברפרטואר התרגומי, וזאת בהחלט אחת מהן.
הספר שעבדתי עליו שהכי יקר ללבי
"נשים ללא גברים" מאת שהרנוש פארסיפור – הספר היחיד שתרגמתי מפרסית (יש גם כמה סיפורים קצרים שהתפרסמו פה ושם). כתבתי את התזה שלי עליו, והתרגום היה חלק ממנה. זאת נובלה צנומה, אבל ביליתי איתה המון זמן וגם כתבתי אחרית דבר לספר כשהוא ראה אור.
ספר שלמדתי המון מהעבודה עליו
הספרים של אדם קיי – למדתי המון על הקשיים הרבים שרופאים מתמודדים איתם, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה נפשית. וכמתרגם, הספרים שלו עזרו לי לגבש את התפישה התרגומית שלי, ובייחוד את הגישה שלי לתרגום הומור.
ספר שאני חולם לעבוד עליו
אני מתרגם למגירה ספר של אמלי נותומב שאני אוהב נורא – עד היום לא זכיתי לפרסם תרגום ספרותי מצרפתית, ואני מקווה שיום אחד אני אצליח למצוא בית לספר הזה.
ציון דרך משמעותי בקריירה שלי
המעבר לתרגום ספרותי. ב־2018, אחרי חמש שנים כמתרגם הבית של כתב העת הדיגיטלי "אלכסון", הנסיבות דחפו אותי להיות מתרגם עצמאי ולעסוק קודם כול בספרות. הוצאת "הכורסא" הפכה בפועל לבית המקצועי החדש שלי, אף על פי שכיום אני עובד עם מגוון הוצאות ומוסדות אחרים.
פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק של האיגוד ב-2.7.25