כלים Archives - איגוד אנשי הספר https://bookunion.org.il/tag/כלים/ איגוד העוסקים במקצועות הספרות: עורכי לשון, עורכי ספרות, מתרגמים, מגיהים Mon, 17 Nov 2025 16:00:30 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.9.1 https://bookunion.org.il/wp-content/uploads/2017/09/cropped-אנשי-הספר-לוגו-קטן1-1-32x32.png כלים Archives - איגוד אנשי הספר https://bookunion.org.il/tag/כלים/ 32 32 ניתוח רגישות – שכר מתרגמות / עורכים / מגיהים – טבלאות מעודכנות https://bookunion.org.il/%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%aa%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94/ https://bookunion.org.il/%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%aa%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94/#respond Sun, 31 Oct 2021 10:37:34 +0000 https://bookunion.org.il/?p=2002 כמה אנחנו מרוויחים או רוצים/יכולים להרוויח ליום, לחודש, לשעה? תלוי בהספק ובתעריף, כמובן. רצ"ב טבלאות ניתוח רגישות לתעריפי תרגום, עריכה, והגהה, שיעזרו לענות על השאלות האלה בדיוק. טבלת ניתוח רגישות שכר תרגום  (יש ללחוץ על הקישור) טבלת ניתוח רגישות שכר עריכה והגהה (יש ללחוץ על הקישור) הרעיון הוא לשאול את עצמנו כמה אנחנו מרוויחים ביום […]

The post ניתוח רגישות – שכר מתרגמות / עורכים / מגיהים – טבלאות מעודכנות appeared first on איגוד אנשי הספר.

]]>

כמה אנחנו מרוויחים או רוצים/יכולים להרוויח ליום, לחודש, לשעה?

תלוי בהספק ובתעריף, כמובן.

רצ"ב טבלאות ניתוח רגישות לתעריפי תרגום, עריכה, והגהה, שיעזרו לענות על השאלות האלה בדיוק.

טבלת ניתוח רגישות שכר תרגום  (יש ללחוץ על הקישור)

טבלת ניתוח רגישות שכר עריכה והגהה (יש ללחוץ על הקישור)

הרעיון הוא לשאול את עצמנו כמה אנחנו מרוויחים ביום / בחודש או לחלופין לשאול כמה נצטרך לעבוד כדי להרוויח סכום מסוים.  הקבצים מכילים שתי טבלאות נפרדות: האחת מחושבת לפי הספק יומי (למעלה) והאחרת לפי הספק חודשי (למטה).

בטבלה העליונה תבדקו כמה אתם מרוויחים לפי חישוב יומי. העמודות מימין נותנות מדדים למילה / גיליון עם רווחים / גיליון בלי רווחים (למשל: 800 ש”ח לג”ד עם רווחים שווה בדיוק ל-980 ש"ח לג”ד בלי רווחים, או ל-20 אג' למילה). השורות שבראש כל טבלה נותנות את מספר המילים הנקיות שאתם מתרגמים / עורכים / מגיהים ביום (כלומר, לא רק טיוטה ראשונה או שנייה או שלישית אלא מתחילת העבודה ועד סופה).

את חיתוך הנתונים הזה נכניס לטבלה הקטנה באמצע (היכן שכתוב כרגע 500) ונראה כמה נרוויח – לפי מספר ימי העבודה שלנו בחודש.

הטבלה התחתונה תספק מידע דומה למתרגמים / עורכים / מגיהים המעדיפים לערוך את החישובים על בסיס חודשי. חיתוך הנתונים יציג הכנסה חודשית עבור כל הספק חודשי נתון, על פי תעריף נתון לג"ד.

באמצע, בצד החישוב היומי, תמצאו גם חישוב שעתי – המבוסס על חלוקת השכר היומי ב-6 שעות עבודה נטו.

בשוק המו"לות המסחרית התעריפים מוכתבים במידה רבה בידי ההוצאות לאור. בכל זאת מומלץ להיוועץ בתעריפון של איגוד אנשי הספר להתמחויות השונות (תרגום, עריכה, הגהה, וכן הלאה).

אם הגעתם לעמוד זה במטרה להבין איך לתמחר עבודה מחוץ למו"לות המסחרית, הכנו עבורכם מדריך תמחור קצר.

תאריך עדכון: 17.11.2025

The post ניתוח רגישות – שכר מתרגמות / עורכים / מגיהים – טבלאות מעודכנות appeared first on איגוד אנשי הספר.

]]> https://bookunion.org.il/%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%aa%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94/feed/ 0 איך נתמחר עבודה במקצועות הספר מחוץ לשוק המו"לות המסחרית? https://bookunion.org.il/private-publishing-market/ https://bookunion.org.il/private-publishing-market/#respond Mon, 17 Nov 2025 14:11:41 +0000 https://bookunion.org.il/?p=5203 מאת יניב פרקש א לפעמים פונים אלינו כדי להתייעץ לגבי תעריפי עריכה, תרגום, הגהה וכן הלאה גם מחוץ לשוק המו"לות המסחרית. קורה גם שבהיעדר מקורות מידע מתאימים יותר, אנשי מקצוע משתמשים בתעריפון האיגוד כבסיס לתעריפים לעבודה עם לקוחות פרטיים, מוסדיים ואחרים, שאינם הוצאות לאור מסחריות. עמוד זה נועד לעזור לכם ולכן – במיוחד מי שהשתלבו […]

The post איך נתמחר עבודה במקצועות הספר מחוץ לשוק המו"לות המסחרית? appeared first on איגוד אנשי הספר.

]]>

מאת יניב פרקש

א

לפעמים פונים אלינו כדי להתייעץ לגבי תעריפי עריכה, תרגום, הגהה וכן הלאה גם מחוץ לשוק המו"לות המסחרית. קורה גם שבהיעדר מקורות מידע מתאימים יותר, אנשי מקצוע משתמשים בתעריפון האיגוד כבסיס לתעריפים לעבודה עם לקוחות פרטיים, מוסדיים ואחרים, שאינם הוצאות לאור מסחריות. עמוד זה נועד לעזור לכם ולכן – במיוחד מי שהשתלבו במקצועותינו זה מקרוב – לחשוב מחדש (או לראשונה) על תמחור העבודה. הדבר חשוב במיוחד בתקופה שבה מנועי בינה מלאכותית (AI) מחפשים מקורות כאלה לביסוס העצות שהם נותנים ("ג'פטו: כמה לגבות על עריכה לשונית?" – אל תנסו את זה בבית).

הרצון להשתמש בתעריפון האיגוד לכל הפחות כבסיס או כעוגן לתמחור העבודה גם עם לקוחות מחוץ לשוק המו"לות המסחרית הוא מובן – אבל בעייתי. לא בכדי עמוד התעריפון מקפיץ אזהרה בולטת ברגע שנכנסים אליו, כדי להבהיר ש"אין לראות בכתוב בו המלצה בנוגע לתעריפים הראויים לעבודה עם לקוחות פרטיים, הוצאות ספרים בחו"ל וכדומה". הסיבה לכך היא ששוק המו"לות המסחרית בישראל שקוע במשבר ארוך שנים. לא זה המקום לעסוק בגורמים למשבר, אך כתוצאה ממנו יכולות התשלום של המו"לים המסחריים בארץ, לרבות אלה שמאוד היו רוצים לשלם לנו שכר ראוי, מוגבלות ביותר. על כן, מי שנקודת המוצא שלו היא תעריפון האיגוד מעגן את ציפיותיו ההתחלתיות ברף נמוך, רחוק מאוד מן השכר הראוי לאנשי ונשות ספר מנוסים ומקצועיים.

ב

היכן להתחיל, אם כך? מסביבת התעסוקה של כולנו, מסביבת המחירים שכולנו חיים בה, מציפיות הקריירה שלכם; מנתונים ידועים על שכר המינימום, על השכר החציוני במשק ועל השכר השעתי של נותני ונותנות שירותים מיומנים כמו פסיכולוגים, חשמלאים, מעצבי פנים, או מורים פרטיים.

הנה כמה דוגמאות קונקרטיות:

  • את רוצה להרוויח 12,000 ₪ בחודש (שכר המינימום הוא כ־6,200 ₪, השכר החציוני לשכיר ב־2024 היה כ־12,000 ₪ ברוטו (לאדם ולא למשרה; לא ניכנס פה להבדלים, אבל השכר למשרה נמוך בכ־10%) והשכר החציוני לשכירה – כ־8,600 ₪ [לא, זו לא טעות]). את מסוגלת לעבוד 6 שעות נטו ביממה (זה נראה מעט מדי? זה לא). את לא רוצה לעבוד בימי שישי, ולכן יש לך כ־22 ימי עבודה או 132 שעות עבודה נטו בחודש. מסקנה: תמחרי שעת עבודה ב־90 ₪ לשעה.
  • על בסיס הנתונים שלעיל, את מעוניינת להרוויח 15,000 ₪? גְבי 114 ₪ לשעה.
  • את מסוגלת לעבוד רק 4 שעות נטו ביממה, מוכנה לעבוד בימי שישי (26 ימים בחודש) ושואפת להכנסה חודשית של 10,000 ₪? תמחרי שעת עבודה ב־96 ₪ לשעה.

 

(הערה: אנחנו מדברים כאן על שעת עבודה נטו ועל יום עבודה שאורכו 6 שעות עבודה נטו; אבל אורך יום עבודה ברוטו יכול להיות גם 8, 10, 12 או 16 שעות – ולכלול לא רק שעות מנוחה ואוכל אלא גם את הזמן המוקדש להוצאת חשבוניות וקבלות, שיווק, התכתבות עם לקוחות, וכיוצא באלה. כעצמאים וכעצמאיות איננו נהנים מהטבות של שכירים, אבל לפחות בתזמון שעות העבודה והמנוחה אנחנו שולטים בדרך כלל בעצמנו.)

ג

העיקרון ברור, אבל נדרש כאן שלב נוסף. הלקוח מבקש עריכה לשונית של מסמך באורך 25,000 מילה, ולך אין מושג כמה שעות נטו תצטרך להקדיש לכך – ועל כן, איך לתמחר את המשימה. כאן אין ברירה אלא לנסות, לטעות ולרכוש ניסיון. אולי תזדקקו ל־100 שעות, אולי ל־200, אולי ל־50. כדאי מאוד שתדעו. כלים כמו טוגל יעזרו לכם לגלות כמה זמן אתם משקיעים במשימות וכמה שעות אתם מסוגלים לעבוד ביממה, ואפילו ימקדו את תשומת הלב שלכם (כי השעון מתקתק ברקע!).

דוגמה:

  • על סמך עבודות עריכה שונות שביצעת בחצי השנה האחרונה הגעת למסקנה שבשעת עבודה ממוצעת (נטו) אתה מסוגל לבצע עריכה לשונית של 500 מילה. אתה רוצה לתמחר שעת עבודה ב־150 ₪. תצטרך, אם כך, לתמחר מילה ב־30 אג', ואת המסמך השלם, באורך 25,000 מילה – בכ־7,500 ₪.

 

רוצים להוסיף שעות בלת"מ? זמן פגישות עם הלקוח (ונסיעה הלוך וחזור)? שיחות זום? יודעים שטקסטים מסוג מסוים דורשים מכם 20% יותר השקעה? 20% פחות השקעה? כעת יש לכם בסיס נוח לעבוד איתו.

אתר האיגוד מעמיד לרשותכן טבלאות שיאפשרו לכן לשקלל את התעריף שאתן גובות עם ההֶספק היומי או החודשי שלכן וכך למצוא בקלות את הכנסתכן היומית או החודשית. הטבלאות מקילות גם את ביצוע החישוב ההפוך: הלקוח מציע תעריף X; אני צריך להרוויח Y ביום; כמה שעות אצטרך לעבוד בתעריף הזה? או כמה מהר אצטרך לעבוד? כך קל יותר להחליט אם לקבל עבודה או לדחות אותה, ואם יש טעם לנהל משא ומתן.

ד

החישובים שלעיל מבוססים על המחשבה המופרכת שלפיה ספק שירותים יכול לקבוע את תעריפיו במנותק מתנאי השוק, ממשאבי הלקוחות ומִספָּקים מתחרים – כאילו בכל תעריף שנגדיר לעצמנו נוכל תמיד למלא את מכסת שעות העבודה החודשיות שקבענו לעצמנו: אגבה 500 ₪ לשעת תרגום, אעבוד 132 שעות בחודש ואכניס 66,000 ₪. זה אינו המצב, כמובן. יש לקוחות עם יותר ופחות משאבים, יש חשיבות ליכולות שלכם ולהמלצות שצברתם, יש תקופות שפל וגאות בשוק וכן הלאה. ובכל זאת, חשוב מאוד שתדעו להגיד בעצמכם מה אתם רוצים ולאן אתם שואפים, כי בלי תוכנית כזו תיאלצו לזרום עם השוק ותתקשו לעמוד על שלכם מול לקוחות שמתמקחים (בצדק מבחינתם). הדבר חשוב במיוחד בתחילת הקריירה, שנוטה לקבע שאיפות וציפיות.[1] אם הסתפקתם בתחילת הדרך ב־70 ₪ לשעה, יהיה לכם קשה מאוד להגיד כעבור שנתיים, חמש, או אפילו עשר – "בעצם אני רוצה להרוויח 300 ₪ לשעה". לעומת זאת, למי שמתחיל מ־120 ₪ לשעה קל יותר להצדיק עלייה ל־250 ₪ (באותו הקשר: כדאי להתרגל להעלות תעריפים מדי שנה. יוקר המחיה כמעט תמיד עולה, ומנגד אתם צוברים ניסיון ומשפרים יכולת, וזמנכם אמור להיעשות יקר יותר).

[1]    התמזל מזלי ולגמרי במקרה התחלתי את קריירת התרגום שלי בעבודה עם שני מוסדות ללא כוונת רווח. לא ידעתי כלום על שוק הספרים ולא היה לי מושג איך לתמחר את העבודה, אבל בהמשך, כשקיבלתי לתרגום ספר מסחרי ראשון, סירבתי להשלים עם המחשבה שאני נדרש להרוויח עכשיו פחות. את דפוס החשיבה הזה, שהתפתח די בטעות, נשאתי איתי אחר כך לכל המשך הקריירה.

The post איך נתמחר עבודה במקצועות הספר מחוץ לשוק המו"לות המסחרית? appeared first on איגוד אנשי הספר.

]]> https://bookunion.org.il/private-publishing-market/feed/ 0 מה עושים כשלקוח לא משלם? מדריך מהיר – מאת עו"ד יעל סגל, מתרגמת משפטית https://bookunion.org.il/%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%a9%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%9d-%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%94%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%90%d7%aa/ https://bookunion.org.il/%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%a9%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%9d-%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%94%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%90%d7%aa/#comments Wed, 26 Dec 2018 11:52:43 +0000 https://bookunion.org.il/?p=1328 "הלקוח לא משלם לי…" אין כמעט עצמאי שלא נתקל בבעיה הזאת – הגיש פרויקט והלקוח לא משלם. לפעמים הלקוח מלא בתירוצים, לפעמים הוא טוען שהעבודה לא טובה, לפעמים פשוט נעלם. עכשיו השאלה היא מה עושים, אבל נתחיל מכמה הנחות בסיס: ראשית, כל מה שאכתוב כאן הוא לא עצה משפטית קונקרטית. זה טור קצרצר שנועד להסביר […]

The post מה עושים כשלקוח לא משלם? מדריך מהיר – מאת עו"ד יעל סגל, מתרגמת משפטית appeared first on איגוד אנשי הספר.

]]> "הלקוח לא משלם לי…"

אין כמעט עצמאי שלא נתקל בבעיה הזאת – הגיש פרויקט והלקוח לא משלם. לפעמים הלקוח מלא בתירוצים, לפעמים הוא טוען שהעבודה לא טובה, לפעמים פשוט נעלם.

עכשיו השאלה היא מה עושים, אבל נתחיל מכמה הנחות בסיס:

ראשית, כל מה שאכתוב כאן הוא לא עצה משפטית קונקרטית. זה טור קצרצר שנועד להסביר קצת על הזכויות שלכם ולא להגיד לכם מה לעשות.

  1. הדרך הטובה ביותר להימנע מסרבני תשלום היא לבקש את התשלום מראש. אפשר גם לבקש כמה תשלומים בהתאם להתקדמות. בכל מקרה, אל תתנו את התשלום במשהו שלא תלוי בכם (אם הספר יצא לאור, אם הלקוח יהיה מרוצה) אלא רק בהגשת החומר.
  2. כל הסכמה ביניכם לבין הלקוח היא "חוזה מחייב". גם אם היא בעל פה, גם אם היא בווטסאפ.
  3. העולם המשפטי והעולם האמיתי לא תמיד מתחברים. לכן קריטי לפעול באופן "חכם" ולא "צודק". מה הכוונה? שאם חייבים לכם 100 ש"ח כנראה אין טעם להגיש תביעה שתגזול מכם זמן ועצבים ששווים 500 ש"ח. הפסדתם סכום נמוך? החשיבו אותו כ"שכר לימוד" – ותלמדו.

בכל מקרה, אלא אם כן עשיתם טעות חמורה, כמו לתרגם את הטקסט לצרפתית במקום לאנגלית, העובדה שהלקוח "לא מרוצה" או "לא ישתמש בסוף בעבודה" אינה אומרת שהוא לא צריך לשלם! אנחנו לא מסעדה שאפשר להחזיר לה מנות.

אז אם מישהו חייב לכם כסף, יש כמה אפשרויות לנסות להשיג אותו. לפני שבכלל נכנסים למסלול המשפטי, יש הרבה דרכים לא-משפטיות שאפשר לבחור בהן. אפשר להגיע פיזית למשרדי הלקוח, אפשר להתקשר, אפשר לפנות למישהו שנמצא מעל הלקוח, כל רעיון יצירתי שעולה על דעתכם. אפשר להתפשר על חלק מהסכום, אפשר לקבוע הסדר תשלומים.

שיימינג (או איום בשיימינג) הוא אפשרות, אבל צריך להשתמש בו בזהירות כדי שלא יתבעו אתכם על הוצאת דיבה. העובדה שאתם צודקים אינה אומרת שאתם רוצים שיתבעו אתכם (הנחת יסוד 3).

אם החלטתם ללכת בכל זאת על המסלול המשפטי, ישנן כמה אפשרויות:

האפשרות הכי זולה וקלה היא מכתב התראה. זהו בעצם מכתב עם נוסח משפטי שמזהיר את הצד השני שאתם לוקחים את החוב ברצינות ומתכוונים לפעול בהתאם. חשוב שהמכתב יציין את העובדות ומה אתם רוצים שיקרה. אין צורך עקרוני שהוא יישלח על ידי עורך דין, אבל זה בהחלט מרתיע יותר (וכמובן עולה יותר כסף).

אפשרות מעט יותר מסובכת היא הגשת תביעה קטנה (הוראות). יש להכין כתב תביעה (אפשר למצוא דוגמאות באינטרנט) שמפרט את העובדות ולהגיש אותו במזכירות בית המשפט הקרובה לביתכם, עם תשלום אגרה. לאחר מספר חודשים ייקבע דיון קצר (עם המתנה ארוכה לפניו כמובן) ויתקבל פסק דין במקום. אין צורך בעורך דין (אבל מותר להתייעץ). ואם גם אחר כך הנתבע לא ישלם? הולכים להוצאה לפועל.

אם יש לכם חוזה חתום שמציין את סכום החוב (או שאפשר להגיע לסכום החוב בחישוב פשוט) אתם יכולים לדלג על התביעה ולפתוח תיק הוצאה לפועל בהליך מקוצר (הוראות). גם בשביל זה לא צריך עורך דין אבל זה כבר הליך יותר מסובך. היתרון בהליך הזה הוא שאתם שולחים ללקוח "התראה לפני פתיחה בהליכי פשיטת רגל", ואף אחד לא רוצה לקבל מכתב כזה הביתה.

אם יש לכם אפשרות לדעת למה הלקוח לא משלם, זה יכול לעזור לכם לבחור אסטרטגיה. אם הלקוח פושט רגל, כנראה חבל על האנרגיה כי אין לו כסף. אם הלקוח מנסה את "שיטת מצליח", כנראה איום טוב יעשה את העבודה. ואם הלקוח חושב שבאמת לא מגיע לך כלום, כנראה יהיה צורך להגיע לבית משפט. בכל מקרה, הבחירה במסלול תלויה בשיקולי רווח והפסד.

יעל סגל

The post מה עושים כשלקוח לא משלם? מדריך מהיר – מאת עו"ד יעל סגל, מתרגמת משפטית appeared first on איגוד אנשי הספר.

]]> https://bookunion.org.il/%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%a9%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%9d-%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%94%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%90%d7%aa/feed/ 4 לשימושכם: חוזי עבודה מול הוצאות הספרים https://bookunion.org.il/%d7%97%d7%95%d7%96%d7%99-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94/ https://bookunion.org.il/%d7%97%d7%95%d7%96%d7%99-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94/#respond Wed, 02 Jun 2021 08:47:00 +0000 https://bookunion.org.il/?p=1707 19 במאי 2020 חברים יקרים:   ניסחנו עבורכם חוזים לדוגמה המשקפים את מה שלדעתנו צריך להיות הסטנדרט בעבודה במקצועות הספר. הסטנדרט הזה מתבטא, בראש ובראשונה, בתעריפים. את אלה איננו יכולים להכתיב כרגע, וממילא הם תלויים באופי העבודה, בניסיון, במערכת היחסים בין העוסקת למו"ל וכן הלאה. אבל בהחלט ראוי שנְקַבֵּעַ שורה שלמה של תנאים אחרים: ביטול […]

The post לשימושכם: חוזי עבודה מול הוצאות הספרים appeared first on איגוד אנשי הספר.

]]>
19 במאי 2020
חברים יקרים:
 
ניסחנו עבורכם חוזים לדוגמה המשקפים את מה שלדעתנו צריך להיות הסטנדרט בעבודה במקצועות הספר. הסטנדרט הזה מתבטא, בראש ובראשונה, בתעריפים. את אלה איננו יכולים להכתיב כרגע, וממילא הם תלויים באופי העבודה, בניסיון, במערכת היחסים בין העוסקת למו"ל וכן הלאה. אבל בהחלט ראוי שנְקַבֵּעַ שורה שלמה של תנאים אחרים:
  • ביטול הנוהג הנפסד של תשלום מלוא התמורה חודשים אחרי סיום העבודה
  • קיצור תקופת ההמתנה מרגע הוצאת החשבון
  • מעבר לתשלום בהעברות בנקאיות מיידיות במקום בצ'קים שלפעמים חוזרים ולפעמים נעלמים בדרך

אנו מעודדים אתכם להשתמש בחוזים האלה כדי לקבל לכל הפחות רעיון מה כדאי לכם לדרוש בבואכם לעבוד על ספר. כדאי ואף רצוי לשלוח את החוזה להוצאות הספרים לפני תחילת העבודה, כדי שישמש כבסיס למשא ומתן איתן על תנאיכם.

 וראו כאן גם את התעריפון שלנו. זיכרו, הוא מציג תעריפי מינימום – אנו ממליצים מאוד לעשות בו שימוש תכוף ככל האפשר בעבודה מול הוצאות הספרים.
 

הסכם תרגום להוצאת ספרים הורד

הסכם עריכה להוצאת ספרים הורד

הסכם הגהה להוצאת ספרים הורד

הסכם לקטורה להוצאת ספרים הורד

The post לשימושכם: חוזי עבודה מול הוצאות הספרים appeared first on איגוד אנשי הספר.

]]> https://bookunion.org.il/%d7%97%d7%95%d7%96%d7%99-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94/feed/ 0