מה עושים כשלקוח לא משלם? מדריך מהיר – מאת עו”ד יעל סגל, מתרגמת משפטית

“הלקוח לא משלם לי…”

אין כמעט עצמאי שלא נתקל בבעיה הזאת – הגיש פרויקט והלקוח לא משלם. לפעמים הלקוח מלא בתירוצים, לפעמים הוא טוען שהעבודה לא טובה, לפעמים פשוט נעלם.

עכשיו השאלה היא מה עושים, אבל נתחיל מכמה הנחות בסיס:

ראשית, כל מה שאכתוב כאן הוא לא עצה משפטית קונקרטית. זה טור קצרצר שנועד להסביר קצת על הזכויות שלכם ולא להגיד לכם מה לעשות.

  1. הדרך הטובה ביותר להימנע מסרבני תשלום היא לבקש את התשלום מראש. אפשר גם לבקש כמה תשלומים בהתאם להתקדמות. בכל מקרה, אל תתנו את התשלום במשהו שלא תלוי בכם (אם הספר יצא לאור, אם הלקוח יהיה מרוצה) אלא רק בהגשת החומר.
  2. כל הסכמה ביניכם לבין הלקוח היא “חוזה מחייב”. גם אם היא בעל פה, גם אם היא בווטסאפ.
  3. העולם המשפטי והעולם האמיתי לא תמיד מתחברים. לכן קריטי לפעול באופן “חכם” ולא “צודק”. מה הכוונה? שאם חייבים לכם 100 ש”ח כנראה אין טעם להגיש תביעה שתגזול מכם זמן ועצבים ששווים 500 ש”ח. הפסדתם סכום נמוך? החשיבו אותו כ”שכר לימוד” – ותלמדו.

בכל מקרה, אלא אם כן עשיתם טעות חמורה, כמו לתרגם את הטקסט לצרפתית במקום לאנגלית, העובדה שהלקוח “לא מרוצה” או “לא ישתמש בסוף בעבודה” אינה אומרת שהוא לא צריך לשלם! אנחנו לא מסעדה שאפשר להחזיר לה מנות.

אז אם מישהו חייב לכם כסף, יש כמה אפשרויות לנסות להשיג אותו. לפני שבכלל נכנסים למסלול המשפטי, יש הרבה דרכים לא-משפטיות שאפשר לבחור בהן. אפשר להגיע פיזית למשרדי הלקוח, אפשר להתקשר, אפשר לפנות למישהו שנמצא מעל הלקוח, כל רעיון יצירתי שעולה על דעתכם. אפשר להתפשר על חלק מהסכום, אפשר לקבוע הסדר תשלומים.

שיימינג (או איום בשיימינג) הוא אפשרות, אבל צריך להשתמש בו בזהירות כדי שלא יתבעו אתכם על הוצאת דיבה. העובדה שאתם צודקים אינה אומרת שאתם רוצים שיתבעו אתכם (הנחת יסוד 3).

אם החלטתם ללכת בכל זאת על המסלול המשפטי, ישנן כמה אפשרויות:

האפשרות הכי זולה וקלה היא מכתב התראה. זהו בעצם מכתב עם נוסח משפטי שמזהיר את הצד השני שאתם לוקחים את החוב ברצינות ומתכוונים לפעול בהתאם. חשוב שהמכתב יציין את העובדות ומה אתם רוצים שיקרה. אין צורך עקרוני שהוא יישלח על ידי עורך דין, אבל זה בהחלט מרתיע יותר (וכמובן עולה יותר כסף).

אפשרות מעט יותר מסובכת היא הגשת תביעה קטנה (הוראות). יש להכין כתב תביעה (אפשר למצוא דוגמאות באינטרנט) שמפרט את העובדות ולהגיש אותו במזכירות בית המשפט הקרובה לביתכם, עם תשלום אגרה. לאחר מספר חודשים ייקבע דיון קצר (עם המתנה ארוכה לפניו כמובן) ויתקבל פסק דין במקום. אין צורך בעורך דין (אבל מותר להתייעץ). ואם גם אחר כך הנתבע לא ישלם? הולכים להוצאה לפועל.

אם יש לכם חוזה חתום שמציין את סכום החוב (או שאפשר להגיע לסכום החוב בחישוב פשוט) אתם יכולים לדלג על התביעה ולפתוח תיק הוצאה לפועל בהליך מקוצר (הוראות). גם בשביל זה לא צריך עורך דין אבל זה כבר הליך יותר מסובך. היתרון בהליך הזה הוא שאתם שולחים ללקוח “התראה לפני פתיחה בהליכי פשיטת רגל”, ואף אחד לא רוצה לקבל מכתב כזה הביתה.

אם יש לכם אפשרות לדעת למה הלקוח לא משלם, זה יכול לעזור לכם לבחור אסטרטגיה. אם הלקוח פושט רגל, כנראה חבל על האנרגיה כי אין לו כסף. אם הלקוח מנסה את “שיטת מצליח”, כנראה איום טוב יעשה את העבודה. ואם הלקוח חושב שבאמת לא מגיע לך כלום, כנראה יהיה צורך להגיע לבית משפט. בכל מקרה, הבחירה במסלול תלויה בשיקולי רווח והפסד.

יעל סגל

4 תגובות

  1. תודה לך על הפוסטים.
    קצר אבל ממצה.
    אריה גוס – תרגומים מערבית ומאנגלית לעברית.

  2. הרבה תודה על המידע!
    אוסיף שלגבי מקרה שבו לקוח נעלם או פושט את הרגל, חברות שלי מספרות שלפעמים יש גורם מעליו שאפשר לתבוע.
    במקרה שלהן, הן נתנו שרות למתנ”ס, ולפני שהמתנ”ס שילם להן הוא נסגר מחוסר תקציב. הן פנו לעיריה וביקשו ממנה את השכר שהיו אמורות לקבל מהמתנ”ס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן