פוסט ראשון – חמוטל ילין

בשעה טובה, אתר האיגוד מתהדר בבלוג חדש, שבו יכתבו חברי האיגוד על שלל נושאים הרלוונטיים לעובדי מקצועות הספר השונים ולמי ששוק הספרים ואופן פעולתו מעניין אותו.

את הפוסט הפותח כתבה חמוטל ילין, חברת ועד האיגוד, מתרגמת, עורכת, לקטורית ומגיהה:

הפקת ספר היא תהליך שמערב אנשי מקצוע שונים, אך ברוב המקרים כל אחד מהם יושב בחלל עבודה משל עצמו ועובד לבדו. לסופר, למתרגם, לעורך, למגיה, לנקדן או ללקטור אין בדרך כלל קולגות בחדר הסמוך שאפשר להתייעץ או להתלוצץ איתם במהלך העבודה או ישיבות צוות שבהן מעלים רעיונות, דנים בבעיות ומציבים יעדים. העצמאות הזאת עשויה להתאים מאוד לרבים מאנשי הספר ואולי אפילו להיות אחד השיקולים שהובילו אותם לבחור במקצועם, אבל היא יכולה גם לעורר בהם תחושות של בידוד, בדידות ואף בלבול.

איך, למשל, אמור סופר לדעת אם סעיף מסוים בחוזה שלו מתקבל על הדעת או דרקוני? איך תדע מתרגמת אם הדדליין שהציבו לה סביר והיא פשוט אטית במיוחד או שמדובר בדרישה בלתי הגיונית בעליל? ואיך ידע עורך כמה סבבי תיקונים נחשבים חלק לגיטימי מעבודת העריכה ובאיזה שלב הלקוח כבר מגזים? הדרך הטובה ביותר להשיג את המידע הדרוש היא לדבר על כך עם אחרים – לשאול ולהתייעץ ולהשוות ולפעמים גם לקטר, כי אף אחד לא יכול להבין אותנו, את הבעיות שלנו ואת השיקולים המנחים אותנו כמו אלה שעוסקים במקצוע שלנו ובמקצועות הנושקים לו. ועזרה לקולגות שלנו, גם אם הם מתחרים איתנו על כמות מוגבלת של עבודות בשוק די מצומצם, היא עזרה גם לעצמנו, כי קהילה חזקה של אנשי ספר עשויה לקדם לא רק את כל אחד מחבריה בנפרד אלא גם את מעמד מקצועות הספר ככלל, ושיפור מעמד מקצועות הספר עתיד לשפר גם את מעמדם ותנאיהם של העוסקים בהם.

לכן חשוב מאוד שנדאג לטפח קשרים טובים עם חברינו למקצוע ולמקצועות הקרובים, לשאול שאלות, לספק תשובות, לשתף מניסיוננו ומהידע שרכשנו ומדי פעם גם להמליץ על חברינו ועל פירות עבודתם, כי בסופו של דבר חברינו למקצועות הספר הם שותפי הדרך שלנו, והדרך של כולנו עשויה להיות נוחה, קלה ומתגמלת יותר אם נפעל ביחד לשיפורה.

 

חמוטל

2 תגובות

  1. קודם כול ברכות על חנוכת הבלוג, כן ירבו הפוסטים 🙂

    מסכימה איתך שקהילה מקצועית תומכת ומפרגנת תורמת מאוד, זו פינת הקפה או המטבחון שלנו.

  2. אכן כן ואף אעז ואומר כי הבדידות ואולי אף הניתוק הם בין הגורמים להזניית השוק. שהרי כשאדם מנותק מסביבתו המקצועית הוא לא יודע להעריך עצמו כהלכה, אין לו למי להשוות ואת מי לשאול ובפרט כשמדובר בעורכים מתחילים. וכך קורה שבענייני תמחור וכיוצא באלו נעשים דברים גם בתום לב! והם מורידים את השוק מטה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן