מכתב פתוח אל שר התרבות – ערב שבוע הספר 2022

לקראת פתיחת שבוע הספר העברי, ב- 15.6.22, נשלח מכתב פתוח מטעם ועד איגוד אנשי הספר לשר התרבות, חילי טרופר


 

אנו פונים אליך כנציגי איגוד אנשי הספר, כדי להסב את תשומת ליבך למצבם הקשה של העוסקים בתחום, ולנסות למצוא יחד מוצא.

איגוד אנשי הספר הוקם בשנת 2013, במטרה לאחד בין העצמאים העובדים בתחום הספרות בעברית: עורכים ומתרגמות, מגיהים, לקטורים ונקדניות, כל אנשי מקצועות הספרות, העמלים מאחורי הקלעים, כדי שספרים יגיעו אל הקוראים בארץ.

מי כמוך יודע שעולם התרבות בכלל, והספרות בפרט, מצוי בקשיים. התחרות הפרועה, שקידמו בעשרים השנים האחרונות רשתות הספרים והוצאות הספרים השולטות בהן, הִכניסה את השוק לסחרור. ‘חוק הספרים’ אמור היה להביא לשיפור מסוים במצב, אבל בוטל על ידי שרת התרבות הקודמת, עוד טרם הסתיימה תקופת הניסיון שלו (ובניגוד להמלצות הדרג המקצועי במשרד). השוק נקלע למשבר נוסף. אמנם מובן הרצון לשמור על מחירי ספרים שווים לכל נפש; אבל כאשר ספרים נמכרים במחיר של צעצועי פלסטיק מסין, מתקשות הוצאות הספרים להחזיר את עלויות ההפקה שלהם, לא כל שכן, לשלם שכר ראוי לסופרים, למתרגמים, לעורכים וליתר העובדים, העושים במלאכה.

תרבות בכלל, וספרות בפרט, היא מוצר ציבורי. מטרת “שוק הספרים” איננה למכור מילים לפי משקל, אלא לברוא ולהפיץ מילים בעלות משקל. ישראל היא מדינה קטנה, והציבור קורא העברית – קטן. לפיכך, יש לשוק הספרות בארץ חסם עליון, המקשה להגיע לרווחיות. משום כך נדרשת תמיכת המדינה בספרות, כמו בענפי תרבות אחרים (תיאטרון, קולנוע, מוזיקה ומוזיאונים). הציבור כולו ייהנה מפעילויות לעידוד הקריאה, שבסופו של דבר גם תועלנה כלכלית לעוסקים בתחום.

כך למשל, מדינות אחרות, שמספר דוברי השפה שלהן קטן, מקפידות על תמיכה ייעודית רחבה לתרגום, כדי להבטיח את ההשקעה הנדרשת לתרגום של ספרות עדכנית טובה. בישראל, לעומת זאת, התמיכה הקיימת כיום מצומצמת מאוד, ורובה ניתנת להוצאות לאור, ולא לפרילנסרים, שאחראים בפועל לספרים שאנו קוראים. פרסי משרד התרבות ליצירה – הם מפעל מבורך, אך למרבה הצער, הם טיפה בים; נהנים מהם אנשי מקצוע ספורים, והם אינם מחולקים באופן סדיר.

בעבר, עבדנו רובנו כשכירים בהוצאות הספרים. כיום כמעט כולנו עצמאים, ולא מתוך בחירה. כל התחום עבר להעסקה במתכונת של פרילנסרים, ולעובדים בו כבר אין ביטחון תעסוקתי, ואין תנאים סוציאליים. רובנו מגיעים בקושי לשכר המינימום, אבל כעצמאים, גם הגנה על שכר מינימום אין לנו. לכאורה, אנחנו בעלי עסקים, החופשיים לנהל את ענייננו ולמכור שירותים לכל המרבה במחיר; אך בפועל, שוק הספרים אינו שוק חופשי, ובעיקר הלחץ הכלכלי – נושאים אנשי הספר הקטנים. עוסקת, שתנסה לשפר תנאי העסקתה, תמצא את עצמה לרוב בלי עבודה, כי התנאים לרוחב השוק – דומים.

כשגובשו חוקי העבודה, ההנחה הייתה, שרק השכירים הם עובדים חלשים, הראויים להגנה. עצמאים עובדי צווארון לבן, כמו עורכי דין או רואי חשבון, נתפשו כמי שאינם זקוקים להגנה דומה. בפועל, פרופיל העובדים העצמאים השתנה מאוד בעשורים האחרונים. כעצמאים כמעט אין לנו זכויות: לא דמי מחלה, לא חופשת לידה, לא מנגנון פיצוי למקרים של אובדן כושר עבודה, לא דמי אבטלה. אנו משלמים ביטוח לאומי, אבל כמעט לא נהנים מן ההגנה שהמוסד לביטוח לאומי אמור לספק.

בנוסף, התעריפים, שאנחנו מקבלים, נשחקים לאורך השנים. רוב אנשי הספר הם בעלי השכלה גבוהה והשקיעו שנים רבות בלימודים, בהתמקצעות וברכישת ניסיון.

הגענו לתחום, מתוך אהבת הספרות, אבל אהבה זו – לא מספיקה. אנחנו רואים אנשי מקצוע מעולים, שעוזבים את התחום, כדי להתפרנס (לרובנו יש אפשרות להרוויח יותר בעבודות אחרות), ומי שמחזיקים מעמד, נשענים לרוב על חסכונות, או על בני משפחה.

אנו משוכנעים שכדי לאפשר המשך פרסום ספרות טובה ואיכותית בארץ, נדרשת פעולה ממשלתית: רגולציה הולמת, הגנה על כלל העובדים בתחום (לא רק על השכירים) והקצאת תקציבים (שיגיעו גם אל בעלי המקצוע ולא ייעצרו אצל הוצאות הספרים).

אספנו באיגוד נתונים על פרופיל העובדים במקצועות הספר, ועל התעריפים בתחום. נשמח להיפגש עמך, כדי להציג הנתונים, ולהעזר בך בפתרונות אפשריים.

על החתום,

חברי ועד איגוד אנשי הספר, בשם חברי וחברות איגוד אנשי הספר:

חמוטל ילין, יניב פרקש, מור רוזנפלד, שירלי פינצי לב, שלומית עוזיאל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן