עצות מעשיות לאנשי ספר מתחילים

מזל טוב! שנים חלמת לעבוד על ספר, וסוף-סוף חלומך התגשם. קיבלת לידך ספר לתרגום, עריכה, הגהה, לקטורה או ניקוד, אבל לא ברור לך כמה כסף סביר לקבל תמורת העבודה הנדרשת, מתי הגיוני לצפות לתשלום וכיצד בכלל הוא יתבצע. במיוחד בעבורך הכנו רשימה של נושאים שכדאי לתת עליהם את הדעת כשעובדים בשוק הספרים, ועצות כיצד להימנע ככל האפשר ממצבים בעייתיים האופייניים לתחום.

הקדמה: שוק הספרים הישראלי

שוק ספרי הקריאה הישראלי קטן מאוד, בשל קוטנה של האוכלוסייה הדוברת וקוראת עברית. פרט לכך, בתהליך הדרגתי וארוך שנים, הולך ומתמעט מספר שעות הפנאי המוקדשות לקריאה. המשמעות היא שפועלות בשוק הוצאות ספרים לא רבות, שהיקף העבודה בו אינו גדול ושהמשאבים העומדים לרשות ההוצאות מדולדלים למדי. מנגד, אנשי מקצוע רבים עדיין מעוניינים לעבוד בשוק זה ומדי שנה מצטרפים אליהם עוד עורכים, מתרגמות, מגיהים ולקטוריות. כתוצאה מכך, הוצאות הספרים חופשיות במידה רבה להכתיב את תנאי העבודה.

מצב זה מקשה במיוחד על מי שעושים את צעדיהם הראשונים בשוק. ראשית, לרוב הוצאות הספרים כבר יש מאגר מבוסס למדי של אנשי מקצוע שהן רגילות ואוהבות לעבוד איתם. שנית, חוסר האיזון בין הביקוש להיצע בתחום יוצר כר נרחב לניצול של אלה ששואפים לקבל הזדמנות לעבוד בו.

💡נורת אזהרה: מודעה או פוסט חיפוש אנשי ספר לעבודה בהוצאת ספרים הם דבר בלתי שכיח. אם נתקלתם במודעה או בפוסט כאלה, היו זהירים – ייתכן שהם מעידים על תנאי עבודה נצלניים ומחפירים במיוחד, בפרט בנוגע לגובה התשלום.

עבודה עם לקוחות לעומת עבודה עם מעסיקים

לאלה מכם שאינם רגילים להיות עצמאים, חשוב להבין שהוצאות הספרים הן לקוחות ולא מעסיקים. למעמד זה יש כמה השלכות על אופן העבודה איתן:

  • ההוצאות אינן יכולות להורות לכם מה לעשות, אלא רק להציע הצעה שאתם, כספקים, יכולים לקבל או לדחות.
  • אין להוצאות שום מחויבות להעניק לכם רצף עבודה או תנאים סוציאליים.
  • מנגד, הוצאות גם אינן יכולות לאסור עליכם לעבוד במקביל עם הוצאות אחרות.

התקשרות עם לקוחות

בכל התקשרות עם לקוחות (הוצאות לאור וגם סוגים אחרים של לקוחות), מומלץ בחום לעבוד לפי חוזה מסודר, המפרט בכתב את כל התנאים המוסכמים. דוגמאות לחוזים בתחומי הספר השונים ניתן למצוא כאן.

גם אם מסיבה כלשהי אינכם עובדים על פי חוזה מסודר, חשוב להקפיד על תיעוד כתוב כלשהו – ולו בהודעת אימייל או ווטסאפ – של כל התנאים המוסכמים, לרבות: מה בדיוק כוללת העבודה ומהם מועד ההגשה, התעריף, צורת החישוב של התעריף (עם או בלי רווחים), מספר התשלומים ומועדיהם ואופן התשלום. תיעוד כזה מקשה על לקוחות להתנער ממחויבותם והוא יכול לשמש ראיה במקרי מחלוקת, ובייחוד במקרים (הנדירים, יש לומר) שבהם עולה הצורך לפנות לערכאות משפטיות.

כדאי לציין גם כיצד תקבלו לידיכם את הטקסטים לעבודה, כדי לא לגלות שאתם נדרשים להגיע פיזית אל בית ההוצאה, ואף יותר מפעם אחת, כדי לקבל ולהחזיר ספרים ותדפיסים.

לעורכות ולעורכים מומלץ במיוחד לבדוק היטב מה כוללת העבודה. לעיתים העבודה מתוארת ומתומחרת כ”התקנה” או כהגהה ראשונה (כלומר הגהת קובץ לא־מעומד, כניגוד להגהה שנייה, הגהה של הטקסט המעומד). במצב כזה כדאי מאוד לוודא שהטקסט עבר עריכת לשון, שאם לא כן, המשימה הזאת עלולה ליפול בפועל על כתפיכם – ללא תשלום מתאים.

מאותה סיבה, כדאי תמיד לראות את הטקסט או לפחות דוגמה ממנו לפני סיכום על מחיר או על מסגרת זמן לעבודה.

💡נורת אזהרה: התעקשות של הוצאה על סיכום בעל פה בלבד היא נורה אדומה מהבהבת. מוטב להימנע מעבודה עם הוצאה כזאת.

כדי להימנע ממצבים הדורשים טיפול משפטי, מומלץ לוודא מראש שההוצאה שאתם עובדים איתה ידועה במוסר תשלומים הוגן. אם אינכם מכירים את ההוצאה המדוברת ו/או ברצונכם להתייעץ, אתם מוזמנים לכתוב לנו לכתובת igud.anshei.sefer@gmail.com.

אם אתרע מזלכם ולא קיבלתם את התשלום המגיע לכם, תוכלו להיעזר במאמרה של עו”ד יעל סגל מה עושים כשלקוח לא משלם.

חישוב התשלום

תשלום על עבודת תרגום, עריכה או הגהה של ספרים נעשה באופן שונה מאשר תשלום על סוגים רבים אחרים של עבודה. בדרך כלל, הסכום המדויק שישולם על העבודה בכללותה אינו ננקב בשלב ההסכם. בחוזה יפורט על פי רוב תעריף עבודה שאיננו שעתי, יומי או חודשי, אלא הוא מבוסס על תשלום ליחידת טקסט.*

הוצאות הספרים בארץ נוהגות לחשב תעריפי עבודה לספרי פרוזה ועיון** על פי יחידת טקסט הנקראת גיליון דפוס (ג”ד), שכוללת 24,000 תווים (כ-4,000 מילים בעברית). בספר ממוצע יש כ-15 גיליונות דפוס.

שימו לב שקיימות שתי שיטות לחישוב התשלום – לפי מספר התווים עם רווחים (spaces) ולפי מספר התווים בלי רווחים. את ההבדל בין שני הנתונים אפשר לראות בקלות בספירת המילים של כל תוכנה לעיבוד תמלילים.

למשל בגוגל דוקס (ctrl+shirt+C):

או בוורד (ctrl+shift+G): 

ההבדל בין צורות החישוב גדול למדי, ותשלום על טקסט ללא רווחים יהיה נמוך בכ-18% מתשלום על טקסט עם רווחים.

רוב הוצאות הספרים בארץ משלמות לפי חישוב הכולל רווחים, אך חלקן דבקות עדיין בשיטה הישנה של חישוב שאינו כולל רווחים (ולפעמים אף מחשבות ממוצע בין מספר התווים עם רווחים ובלי רווחים). מנהג זה משמש במקרים רבים להסוואת תעריפים נמוכים מאחורי מספר שנשמע גבוה יותר. המלצתנו היא להתעקש על תשלום לפי חישוב הכולל רווחים, ובכל מקרה לחשב מראש, באופן מדויק ככל האפשר, את משמעות התעריף המוצע מבחינת התשלום שתקבלו על העבודה כולה.

טיפ: לפעמים קל יותר לשכנע הוצאה לשלם תעריף עם רווחים אחרי שהציעה תשלום בלי רווחים מאשר להוסיף אחוזים בודדים לתעריף המוצע. לכן מומלץ לפתוח את המו”מ בסוגיית הרווחים.

💡נורת אזהרה: ישנן הוצאות המשלמות על תרגום, עריכה או הגהה תעריף אחיד לכל ספר, ללא קשר לאורכו. הסדרים כאלה מסווים לעיתים קרובות תעריפים נמוכים במיוחד, וגם כשהם מלוּוים בהתחייבות לאספקת עבודה שוטפת, מומלץ לבדוק איזו הכנסה חודשית הם יבטיחו לכם בפועל.***

 

* התעריף על תרגום מתייחס לרוב ליחידת טקסט בשפת היעד, כלומר עברית. מאחר שהעברית נוטה להיות חסכנית יותר במילים ובתווים מאשר רוב השפות האירופיות, תשלום לפי מספר התווים בטקסט המתורגם יהיה נמוך יותר מאשר תשלום לפי הטקסט המקורי.

** בעבודה על ספרי פעוטות (picture books), שירה, בישול ועוד, וכן בתחומי הלקטורה והניקוד, התנאים עשויים להיות שונים. אם אינכם בטוחים שהתנאים המוצעים לכם סבירים והוגנים, אתם מוזמנים לפנות אלינו להתייעצות.

*** בתחום הלקטורה מקובל לשלם תשלום אחיד לכל ספר, אבל תעריפון האיגוד מבחין בין ספרים קצרים וממוצעים באורכם לבין ספרים ארוכים במיוחד.

תשלום על שירותים נוספים

לפעמים, במיוחד אם אתם בעלי מקצוע חדשים בתחום או שאתם מתחילים התקשרות עם הוצאה שלא עבדתם איתה בעבר, תידרשו לספק דוגמת עבודה.

אנחנו ממליצים שאורך דוגמת תרגום לא יעלה על עמוד אחד. במקרים מיוחדים ניתן לספק דוגמה של שניים-שלושה עמודים, אך אל תסכימו ליותר מזה. אם אורך הדוגמה חורג מהיקף זה, מומלץ מאוד לדרוש עליה תשלום, שיקוזז בסופו של דבר מהתשלום הכולל אם תקבלו את הספר. על עבודה קצרה כזו מקובל לדרוש תשלום מינימום (על פי המודל של “תשלום על בדיקה” או “תשלום על ביקור” בתחומים אחרים).

מנהג מקובל בתחום הוא להחזיר את הטקסט למתרגמות ולעורכות לסבבי תיקונים והתייעצויות בתום העבודה. בשוק הספרים הישראלי לא מקובל לשלם תשלום נוסף על סבבים אלה, אף שהם עשויים לדרוש בין יום לשבוע עבודה נוספים; לכן יש להביא אותם בחשבון בשלב המשא ומתן על התעריף ליחידת טקסט. רצוי לוודא שקיימת התייחסות מפורשת לסבבים כאלה בחוזה החתום או בתקשורת הכתובה. סוגיה זו חשובה גם מסיבה נוספת: אם ברצונכם לוודא שהטקסט שטיפלתם בו זכה לטיפול נכון בעיניכם גם בשלבים הבאים, כדאי לומר להוצאה בבהירות שאתם מעוניינים לעשות זאת. כך – יש לקוות – תסייעו להעניק לטקסט טיפול אופטימלי ותימנעו מעוגמת נפש.

לפעמים תפנה אליכם הוצאת הספרים זמן רב אחרי תום העבודה ותבקש שתתרגמו או תערכו גם את גב הספר, מידע על המחבר וכולי. גם על משימה זו ראוי לדרוש ולקבל תשלום נוסף.

גובה התשלום

רוב ההוצאות הפונות לאנשי מקצוע – ובפרט לאנשי מקצוע חדשים – מציינות מראש מה התעריף שהן מציעות, ורק לעיתים נדירות מתעניינות ביוזמתן מה התעריפים שבהם עובדים אנשי המקצוע הללו.

על פי רוב, ההוצאות אינן משלמות תעריפים גבוהים יותר על ספרים קשים במיוחד, כגון ספרים המצריכים עבודת תחקיר רבה, ספרים הכתובים בשפה מורכבת ועשירה, ספרים הדורשים יצירתיות יוצאת דופן או ספרים שהעבודה עליהם מציבה אתגרים אחרים.

לעומת זאת, הוצאות רבות כן משלמות תעריפים גבוהים יותר על תרגום ועריכת תרגום משפות שאינן אנגלית ועל תרגום ועריכה של ספרי עיון. לכן, אם אתם עובדים על ספרים כאלה, ודאו שהתעריפים שאתם מקבלים הם בהתאם.

גובה התעריפים במקצועות הספר הוא נושא כאוב גם לאנשי מקצוע ותיקים. בסוף שנת 2022 גיבש איגוד אנשי הספר תעריפון שמטרתו לגשר בין התעריפים הנמוכים מאוד הנהוגים בתחום לבין תעריפי העבודה המקובלים בשוק הפרטי, תוך שהוא מביא בחשבון גם את תנאי השוק הקשים וגם את הצרכים והיכולות של אנשי ונשות המקצוע. למרבה הצער, למרות מאמצינו, התעריפים המקובלים בשוק כיום הם לרוב עדיין נמוכים בהרבה מאלה המופיעים בתעריפון. בכל זאת, חשוב מאוד שתוודאו שלא מציעים לכם תעריפים מחפירים במיוחד, המנצלים את חוסר היכרותכם עם השוק. אם אינכם בטוחים מה התעריפים הנהוגים בשוק כרגע, אתם מוזמנים לכתוב לנו באימייל igud.anshei.sefer@gmail.com ולהתייעץ. מומלץ גם להיוועץ בניתוח הרגישות שמוּצע באתר האיגוד, כדי להבין איזו הכנסה חודשית תשיגו בעבודה בתעריף נתון. עוד מומלץ להיעזר בכלים כמו טוגל, שיאפשרו לכם לעקוב אחר זמן עבודתכם וכך להעריך את ההספק שלכם.

פרט לתשלום הכספי, הוצאות לאור נוהגות לתת לאנשי ונשות המקצוע עותקים אחדים מהספרים שעליהם עבדו. בתעריפון תראו כמה עותקים אתם יכולים לצפות לקבל בכל סוג של עבודה. לצערנו, גם כאן הוצאות רבות בוחרות לקפח את אנשי המקצוע ולתת להם הרבה פחות עותקים מן המקובל, אף שמבחינתן מדובר בהטבה שעלותה נמוכה מאוד.

מועד התשלום

לפי חוק מוסר התשלומים שנחקק בפברואר 2017, מועד התשלום המאוחר ביותר “בין עוסקים” אמור להיות שוטף + 45 (כלומר, בתוך 45 יום מתום החודש שבו יצאה דרישת התשלום), אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות.

בפועל, ישנן כמה וכמה הוצאות ספרים המשלמות לפי שוטף + 60 ואף יותר.

חשוב לציין שברוב הוצאות הספרים התשלום המלא נעשה עם הגשת הספר כולו. עם זאת, יש הוצאות שיסכימו לשלם בכמה תשלומים, שיתחילו במהלך העבודה, אם תבקשו זאת, גם אם לא יציעו את הדבר מיוזמתן. לכן מומלץ מאוד לבקש זאת, במיוחד בספרים שמשך העבודה עליהם עולה על חודש-חודשיים.

שימו לב שעל פי חוק, הוצאות ספרים אינן רשאיות לדרוש מכן חשבונית מס לפני התשלום, אלא רק אחריו. כדי לקבל תשלום יש להוציא, אם כך, דרישת תשלום בלבד. הדרך הנוחה ביותר לעשות זאת היא באמצעות פלטפורמות שונות לניהול עסקים כדוגמת חשבונית ירוקה, ריווחית או icount.

💡נורת אזהרה: סעיפים המאפשרים להוצאה “להעניש” את העוסק לפי שיקול דעתה השרירותי על עבודה שלא התבצעה בעיניה כיאות הם נורת אזהרה מהבהבת. חשוב להקפיד שההסכם הכתוב יציין בבירור שהתנאי היחיד לתשלום הוא הגשת העבודה עצמה – לא מועד יציאת הספר לאור או מידת שביעות הרצון של מזמיני העבודה מהתוצאה הסופית.

אופן התשלום

רוב הוצאות הספרים הפועלות בשוק הספרים הישראלי כיום משלמות בהעברה בנקאית, אולם ישנן הוצאות ספרים שממשיכות גם בימים אלה לשלם בצ’קים. השימוש בצ’קים  עשוי לעכב את התשלום עוד יותר ופותח פתח לדחיות נוספות על ידי הבטחות ש”הצ’ק כבר בדואר” או בקשות שתבואו בעצמכם לאסוף את התשלום.

מומלץ מאוד לסכם מראש על תשלום בהעברה בנקאית, ואם הדבר אינו מתאפשר – לדאוג לקבל לידיכם צ’קים דחויים כדי לא לגלות בדיעבד שהתשלום מתעכב.

טיפים נוספים

מניסיוננו, אף שהוצאות רבות אומרות לאנשי מקצוע שהתנאים שהן מציעות הן “מה שיש”, אין זה מדויק. סקרים שערכנו העלו שאותן הוצאות מציעות לאנשי מקצוע שונים תעריפים שונים, תנאי תשלום שונים ומועדי תשלום שונים, ואף משתמשות בעבודתן איתם בצורות חישוב שונות. לכן כדאי מאוד לא לראות בתכתיבי ההוצאות גזירת גורל, אלא לנסות לשאת ולתת איתן על תנאי העבודה שלכם.

מתרגמים, עורכות, מגיהים ולקטוריות רבים הנמצאים בראשית דרכם המקצועית מוצאים את עצמם מסכימים לתנאים גרועים כדי “להכניס את הרגל בדלת”. במקרים כאלה מומלץ מאוד להגיע לסיכום מפורט בכתב על שיפור משמעותי בתנאים בספר או בספרים הבאים.

ודבר אחרון: הביאו בחשבון שבתחילת הדרך הגיוני שתהיו איטיים יותר ושהתעריפים שיוצעו לכם יהיו נמוכים יותר. אך זכרו שבטווח הארוך, העבודה אמורה לאפשר לכם להתפרנס ממנה. אם התעריפים ותנאי העבודה המוצעים לכם אינם מאפשרים לכם להתקרב לפרנסה מתקבלת על הדעת, מוטב שתשקלו מחדש את המשך דרככם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן