“עבודת העורך או העורכת מוצנעת ונסתרת יותר. בין שהם עורכים מקור או תרגום, ספרי עיון או סיפורת – איננו יודעים מה עשו מעצם העובדה שאנו רואים את הטקסט הערוך, אבל כמעט לעולם איננו רואים את הטקסט המקורי. השניים אינם מתפרסמים זה לצד זה במוסף הספרות של ‘הארץ’ או ‘מקור ראשון’, והוצאות הספרים אינן מציעות לנו אנתולוגיות של שירים כפי שיצאו מן המחשב של המשורר לעומת הנוסחים שהניב הדיאלוג עם העורכת. הנוסח שלפני העריכה הוא מסמך פרטי, עניין שבין המחבר או המתרגם לעורכת שלהם.“
שלומית עוזיאל, עורכת וחברת ועד איגוד אנשי הספר, כותבת על עריכה כ”מרכיב הסודי”, פשוטו כמשמעו, של העבודה על הספר.
