מאת יניב פרקש
א
לפעמים פונים אלינו כדי להתייעץ לגבי תעריפי עריכה, תרגום, הגהה וכן הלאה גם מחוץ לשוק המו"לות המסחרית. קורה גם שבהיעדר מקורות מידע מתאימים יותר, אנשי מקצוע משתמשים בתעריפון האיגוד כבסיס לתעריפים לעבודה עם לקוחות פרטיים, מוסדיים ואחרים, שאינם הוצאות לאור מסחריות. עמוד זה נועד לעזור לכם ולכן – במיוחד מי שהשתלבו במקצועותינו זה מקרוב – לחשוב מחדש (או לראשונה) על תמחור העבודה. הדבר חשוב במיוחד בתקופה שבה מנועי בינה מלאכותית (AI) מחפשים מקורות כאלה לביסוס העצות שהם נותנים ("ג'פטו: כמה לגבות על עריכה לשונית?" – אל תנסו את זה בבית).
הרצון להשתמש בתעריפון האיגוד לכל הפחות כבסיס או כעוגן לתמחור העבודה גם עם לקוחות מחוץ לשוק המו"לות המסחרית הוא מובן – אבל בעייתי. לא בכדי עמוד התעריפון מקפיץ אזהרה בולטת ברגע שנכנסים אליו, כדי להבהיר ש"אין לראות בכתוב בו המלצה בנוגע לתעריפים הראויים לעבודה עם לקוחות פרטיים, הוצאות ספרים בחו"ל וכדומה". הסיבה לכך היא ששוק המו"לות המסחרית בישראל שקוע במשבר ארוך שנים. לא זה המקום לעסוק בגורמים למשבר, אך כתוצאה ממנו יכולות התשלום של המו"לים המסחריים בארץ, לרבות אלה שמאוד היו רוצים לשלם לנו שכר ראוי, מוגבלות ביותר. על כן, מי שנקודת המוצא שלו היא תעריפון האיגוד מעגן את ציפיותיו ההתחלתיות ברף נמוך, רחוק מאוד מן השכר הראוי לאנשי ונשות ספר מנוסים ומקצועיים.
ב
היכן להתחיל, אם כך? מסביבת התעסוקה של כולנו, מסביבת המחירים שכולנו חיים בה, מציפיות הקריירה שלכם; מנתונים ידועים על שכר המינימום, על השכר החציוני במשק ועל השכר השעתי של נותני ונותנות שירותים מיומנים כמו פסיכולוגים, חשמלאים, מעצבי פנים, או מורים פרטיים.
הנה כמה דוגמאות קונקרטיות:
- את רוצה להרוויח 12,000 ₪ בחודש (שכר המינימום הוא כ־6,200 ₪, השכר החציוני לשכיר ב־2024 היה כ־12,000 ₪ ברוטו (לאדם ולא למשרה; לא ניכנס פה להבדלים, אבל השכר למשרה נמוך בכ־10%) והשכר החציוני לשכירה – כ־8,600 ₪ [לא, זו לא טעות]). את מסוגלת לעבוד 6 שעות נטו ביממה (זה נראה מעט מדי? זה לא). את לא רוצה לעבוד בימי שישי, ולכן יש לך כ־22 ימי עבודה או 132 שעות עבודה נטו בחודש. מסקנה: תמחרי שעת עבודה ב־90 ₪ לשעה.
- על בסיס הנתונים שלעיל, את מעוניינת להרוויח 15,000 ₪? גְבי 114 ₪ לשעה.
- את מסוגלת לעבוד רק 4 שעות נטו ביממה, מוכנה לעבוד בימי שישי (26 ימים בחודש) ושואפת להכנסה חודשית של 10,000 ₪? תמחרי שעת עבודה ב־96 ₪ לשעה.
(הערה: אנחנו מדברים כאן על שעת עבודה נטו ועל יום עבודה שאורכו 6 שעות עבודה נטו; אבל אורך יום עבודה ברוטו יכול להיות גם 8, 10, 12 או 16 שעות – ולכלול לא רק שעות מנוחה ואוכל אלא גם את הזמן המוקדש להוצאת חשבוניות וקבלות, שיווק, התכתבות עם לקוחות, וכיוצא באלה. כעצמאים וכעצמאיות איננו נהנים מהטבות של שכירים, אבל לפחות בתזמון שעות העבודה והמנוחה אנחנו שולטים בדרך כלל בעצמנו.)
ג
העיקרון ברור, אבל נדרש כאן שלב נוסף. הלקוח מבקש עריכה לשונית של מסמך באורך 25,000 מילה, ולך אין מושג כמה שעות נטו תצטרך להקדיש לכך – ועל כן, איך לתמחר את המשימה. כאן אין ברירה אלא לנסות, לטעות ולרכוש ניסיון. אולי תזדקקו ל־100 שעות, אולי ל־200, אולי ל־50. כדאי מאוד שתדעו. כלים כמו טוגל יעזרו לכם לגלות כמה זמן אתם משקיעים במשימות וכמה שעות אתם מסוגלים לעבוד ביממה, ואפילו ימקדו את תשומת הלב שלכם (כי השעון מתקתק ברקע!).
דוגמה:
- על סמך עבודות עריכה שונות שביצעת בחצי השנה האחרונה הגעת למסקנה שבשעת עבודה ממוצעת (נטו) אתה מסוגל לבצע עריכה לשונית של 500 מילה. אתה רוצה לתמחר שעת עבודה ב־150 ₪. תצטרך, אם כך, לתמחר מילה ב־30 אג', ואת המסמך השלם, באורך 25,000 מילה – בכ־7,500 ₪.
רוצים להוסיף שעות בלת"מ? זמן פגישות עם הלקוח (ונסיעה הלוך וחזור)? שיחות זום? יודעים שטקסטים מסוג מסוים דורשים מכם 20% יותר השקעה? 20% פחות השקעה? כעת יש לכם בסיס נוח לעבוד איתו.
אתר האיגוד מעמיד לרשותכן טבלאות שיאפשרו לכן לשקלל את התעריף שאתן גובות עם ההֶספק היומי או החודשי שלכן וכך למצוא בקלות את הכנסתכן היומית או החודשית. הטבלאות מקילות גם את ביצוע החישוב ההפוך: הלקוח מציע תעריף X; אני צריך להרוויח Y ביום; כמה שעות אצטרך לעבוד בתעריף הזה? או כמה מהר אצטרך לעבוד? כך קל יותר להחליט אם לקבל עבודה או לדחות אותה, ואם יש טעם לנהל משא ומתן.
ד
החישובים שלעיל מבוססים על המחשבה המופרכת שלפיה ספק שירותים יכול לקבוע את תעריפיו במנותק מתנאי השוק, ממשאבי הלקוחות ומִספָּקים מתחרים – כאילו בכל תעריף שנגדיר לעצמנו נוכל תמיד למלא את מכסת שעות העבודה החודשיות שקבענו לעצמנו: אגבה 500 ₪ לשעת תרגום, אעבוד 132 שעות בחודש ואכניס 66,000 ₪. זה אינו המצב, כמובן. יש לקוחות עם יותר ופחות משאבים, יש חשיבות ליכולות שלכם ולהמלצות שצברתם, יש תקופות שפל וגאות בשוק וכן הלאה. ובכל זאת, חשוב מאוד שתדעו להגיד בעצמכם מה אתם רוצים ולאן אתם שואפים, כי בלי תוכנית כזו תיאלצו לזרום עם השוק ותתקשו לעמוד על שלכם מול לקוחות שמתמקחים (בצדק מבחינתם). הדבר חשוב במיוחד בתחילת הקריירה, שנוטה לקבע שאיפות וציפיות.[1] אם הסתפקתם בתחילת הדרך ב־70 ₪ לשעה, יהיה לכם קשה מאוד להגיד כעבור שנתיים, חמש, או אפילו עשר – "בעצם אני רוצה להרוויח 300 ₪ לשעה". לעומת זאת, למי שמתחיל מ־120 ₪ לשעה קל יותר להצדיק עלייה ל־250 ₪ (באותו הקשר: כדאי להתרגל להעלות תעריפים מדי שנה. יוקר המחיה כמעט תמיד עולה, ומנגד אתם צוברים ניסיון ומשפרים יכולת, וזמנכם אמור להיעשות יקר יותר).
[1] התמזל מזלי ולגמרי במקרה התחלתי את קריירת התרגום שלי בעבודה עם שני מוסדות ללא כוונת רווח. לא ידעתי כלום על שוק הספרים ולא היה לי מושג איך לתמחר את העבודה, אבל בהמשך, כשקיבלתי לתרגום ספר מסחרי ראשון, סירבתי להשלים עם המחשבה שאני נדרש להרוויח עכשיו פחות. את דפוס החשיבה הזה, שהתפתח די בטעות, נשאתי איתי אחר כך לכל המשך הקריירה.