כמה אנחנו מרוויחים או רוצים/יכולים להרוויח ליום, לחודש, לשעה?
תלוי בהספק ובתעריף, כמובן.
רצ"ב טבלאות ניתוח רגישות לתעריפי תרגום, עריכה, והגהה, שיעזרו לענות על השאלות האלה בדיוק.
טבלת ניתוח רגישות שכר תרגום (יש ללחוץ על הקישור)
טבלת ניתוח רגישות שכר עריכה והגהה (יש ללחוץ על הקישור)
הרעיון הוא לשאול את עצמנו כמה אנחנו מרוויחים ביום / בחודש או לחלופין לשאול כמה נצטרך לעבוד כדי להרוויח סכום מסוים. הקבצים מכילים שתי טבלאות נפרדות: האחת מחושבת לפי הספק יומי (למעלה) והאחרת לפי הספק חודשי (למטה).
בטבלה העליונה תבדקו כמה אתם מרוויחים לפי חישוב יומי. העמודות מימין נותנות מדדים למילה / גיליון עם רווחים / גיליון בלי רווחים (למשל: 800 ש”ח לג”ד עם רווחים שווה בדיוק ל-980 ש"ח לג”ד בלי רווחים, או ל-20 אג' למילה). השורות שבראש כל טבלה נותנות את מספר המילים הנקיות שאתם מתרגמים / עורכים / מגיהים ביום (כלומר, לא רק טיוטה ראשונה או שנייה או שלישית אלא מתחילת העבודה ועד סופה).
את חיתוך הנתונים הזה נכניס לטבלה הקטנה באמצע (היכן שכתוב כרגע 500) ונראה כמה נרוויח – לפי מספר ימי העבודה שלנו בחודש.
הטבלה התחתונה תספק מידע דומה למתרגמים / עורכים / מגיהים המעדיפים לערוך את החישובים על בסיס חודשי. חיתוך הנתונים יציג הכנסה חודשית עבור כל הספק חודשי נתון, על פי תעריף נתון לג"ד.
באמצע, בצד החישוב היומי, תמצאו גם חישוב שעתי – המבוסס על חלוקת השכר היומי ב-6 שעות עבודה נטו.
בשוק המו"לות המסחרית התעריפים מוכתבים במידה רבה בידי ההוצאות לאור. בכל זאת מומלץ להיוועץ בתעריפון של איגוד אנשי הספר להתמחויות השונות (תרגום, עריכה, הגהה, וכן הלאה).
אם הגעתם לעמוד זה במטרה להבין איך לתמחר עבודה מחוץ למו"לות המסחרית, הכנו עבורכם מדריך תמחור קצר.
תאריך עדכון: 17.11.2025