רבים ממקצועות הספר, מעצם טבעם, הם מקצועות “שקופים”. כשאנשי המקצוע עושים את עבודתם כראוי, הקריאה קולחת ומהנה והקוראים יכולים לצלול לחוויית הקריאה מבלי להשקיע מחשבה בדרך הארוכה שהטקסט עשה עד שהגיע אליהם. המודעות לנושא מתעוררת בדרך כלל רק כשמשהו משתבש בשלב מסוים בתהליך העבודה – כשהתרגום מילולי מדי, הניסוח מסורבל מדי או קיימות שגיאות איות והקלדה. לכך מצטרפת גם הנטייה האנושית הטבעית לייחס חשיבות רבה יותר לדברים השליליים שנתקלים בהם מאשר לדברים החיובים. כתוצאה מכך, אנחנו שומעים הרבה פעמים תלונות כמו “איפה לעזאזל היה העורך?” או “מה זה תרגום המכונה הזה?” והרבה פחות שבחים על עבודה שנעשתה כהלכה.
אז נכון, מדובר בתופעה טבעית ומובנת, ובכל זאת היא איננה בהכרח גזרת גורל. אני מאמינה שבעזרת פיתוח וחיזוק מודעות לנושא אפשר לגאול את מקצועות הספר משקיפותם ושכל אחד יכול לעזור בכך מבלי להשקיע יותר מדי מאמץ.
אז איך אנחנו יכולים לעזור לחולל את השינוי המיוחל? לאט ובסבלנות ובסדרה עקבית של פעולות קטנות. לדוגמה – אם את מתרגמת שמפרסמת פוסט בפייסבוק על ספר שתרגמת ויצא עכשיו לאור, הקפידי לתת קרדיט לעורכת התרגום שלך ואולי אף הקדישי כמה מילים לתהליך העבודה איתה. אם אתה כותב בבלוג שלך המלצה על ספר שמצא חן בעיניך, נסה לחשוב מה אפשר לומר על חווית הקריאה והשימוש בשפה בספר וכלול זאת, עם ציון שמות האחראים לכך, בביקורת שלך. אם אתם רואים שהוצאה מסוימת פרסמה שיוצא ספר מתורגם חדש ולא טרחה להזכיר מי תרגם אותו, אל תתביישו לשאול לשם המתרגמ/ת ובכך להבהיר להוצאה שזהו מידע שמעניין את הקוראים. ואם, לעומת זאת, אתם רואים שהוצאה טורחת להפנות זרקור לאנשי הספר שעובדים איתה, תגמלו אותה בכך שתשתפו את הפוסט המפרגן.
כל המעשים הקטנים האלה לא ישנו את פני התמונה בן לילה, אבל עם הזמן הם עשויים להביא לשינוי מחשבתי שישתקף הן בשיפור רמת הספרים שיוצאים לאור והן בשיפור מעמד אנשי מקצועות הספר. אם כולנו נשתף פעולה בכך, אני מאמינה שנקטוף את הפירות של מאמצנו כבר בשנים הקרובות.
חמוטל ילין
נושא חשוב מאוד, בתקווה שכל ההוצאות יתנו את הדעת לכך. באחרונה אני רואה יותר קרדיטים לעורכים/ות וזה מעודד.